המחשבות, מהעיניים הן זולגות

כל כך חבל לחזור משם ולגלות שמה שחשבתי הוא לא נכון.

כל מה שזכרתי לא ממש קיים,

אין מישהו לספר לו את זה, בהרגשה של פתיחות..

למה אני לא מרגישה את זה?

יש לי מספיק אנשים לשפוך להם את הלב, ואני לא עושה את זה. למה?

זה יתפוצץ החוצה.

הבטן, הראש ובעיקר הלב לא מסוגלים לעכל הכל. מערכת עיכול מחוץ לתחום.

טיפשה. קנאית שכמותך, תעופי.

שיר. תסתפקו בפעם בחודש

(21.2.09)  עיצוב חדש

אה כן, ואני בסדר:)