והאמת שאין לי יותר מידי כוונה לכתוב פה.

פשוט, פוסט אחד קצרצר.

אני מדריכה, שוב, זה קשה אבל הבנתי סוף סוף כמה זה חשוב.

ולמרות שאני יחסית סבבה ובזמן האחרון היה טוב, עמוס אבל טוב

הגעתי למסקנה שזה לא ממש ככה.

בלי קשר להדרכה, שזה משו דיי טוב. פשוט לא כיף לי

ומבאס.

אבל חיים, כי אין מה לעשות.

אזמה אם הרבה אנשים שהיו בחיים שלי כבר לא כ"כ ( ולא מבחירתי ממש.) אני יכולה להסתדר, אולי.

אני נפגשת כנראה מחר עם אתי אחרי השיעור נהיגה ומחרתיים אולי עם גל בת"א

אני מחכה לזה ממש, אני מתגעגעת.

ויש שביתה, אולי יהיה זמן לישון, בין בניית החג מעלות להעברת פעולות ללרכז את המסכת בחג מעלות...

אולי לא כזה רע, למרות שאמא ממשיכה להתנהג כמו זונה.

ובלע, אני שונאת חוסר טאקט, זה פוגע.

אבל למי איכפת מכל זה? קניתי ויקד:-P

ביום שישי יש שנהב מאז שחיבקתי את ניל... יומשנה שמח, אומשו.