אני חיה ושמנה

ישנם דברים שקשה לדבר עליהם, וקשה לשתף בהם אחרים. אך הכתיבה עוזרת ומשחררת. ולכן אני כותבת

כינוי:

בת: 47

תמונה

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

בלוגרים דתיים

הדוסים של ישרא

החברה’ הטובים

8/2005

עוד בועטים בי בבטן, כבר אין לי סבלנות וכוח אבל זה כבר ממש אוטוטו.

הורי נפרדו סופית! אימי עברה לגור בדירה קטנה משל עצמה ולקחה איתה את האחים שלי ואבא שלי הבין ושכר לעצמו גם כן בית קטן.
סוף סוף הסתיימה הסאגה הזו, זה ממש הרגשה של הקלה. פתאום כולם נושמים שוב, רואים חיוך ויותר סבלניים אחד כלפי השני. אני יודעת שמה שהיה לא יוכל לחזור לעולם אבל לפחות אפשר עכשיו להסתכל על עתיד טוב יותר.
הצעד הזה לא היה קל אבל נראה שהוא היה הכרחי וטוב גם לאמא שלי וגם לאבא שלי.

החופש הזה מוציא אותי מדעתי, נראה לי שמבי"ח אני אצטרך ללכת ישר לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (:
מי ה"חכם" שהחליט שילד בן 4 וילדה בת 2 צריכים כל כך הרבה זמן חופש???
ידעתם שלהעסיק ילדים זה יותר מפרך וקשה מכל דבר אחר שתעשו?! (או אולי זה רק במצב שאת בחודש תשיעי להריון ואין לך כוח להתחיל להתרוצץ עם הילדים)

נכתב על ידי , 16/8/2005 14:29
20 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

8,966

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcool26 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על cool26 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה