ישנם דברים שקשה לדבר עליהם, וקשה לשתף בהם אחרים. אך הכתיבה עוזרת ומשחררת. ולכן אני כותבת |
| 9/2007
 וואו איך שעבר זמן
יקרים שלי שלום,
אני לא יודעת אם בכלל משהו עוד נשאר כאן. בצדק, גם אני הייתי כבר נוטשת.
בכל אופן החיים מחייכים אלי, הקשר שלי עם זה שלצידי טוב יותר מאי פעם, הילדים גדלים- שירה כבר בת שנתיים והגדולים 4 ו-6 , ואמא שלי, אמא היקרה שבגללה בעצם נפתח כל הבלוג הזה. היא לאט,לאט חוזרת לעצמה, כן, כבר לא חשבתי שאני אוכל לשקם את היחסים ביננו וכבר השלמתי עם זה שלא יחזרו הימים ההם, הקשר המיוחד ההוא אך החיים מפתיעים. עברו שנתיים של ציפיה,כעס,אבל,השלמה ואז פתאום משום מקום היא חזרה, חזרה להיות אוהבת,דואגת ומעורבת כמו שהייתה, כמו שאני רוצה שהיא תהיה, כמו שילדיי רצו שהיא תהיה. כנראה שהייתה צריכה את הזמן הזה וטוב שלא התייאשתי ושנשארתי בכל זאת ברקע שלה.
אז עכשיו כולי תקווה שלא תעלם לנו שוב ושיהיה לכולנו רק טוב. שתמצא את הצד השני שלה במהרה (כבר יש קצה חבל).
שיהיה לכולכם, יקירים שלי- שנה של אושר, אהבה, בריאות, ביטחון וכל מה שליבכם חפץ.
גמר חתימה טובה
אני- כבר עוד מעט COOL 30 (מי היה מאמין (: )
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
