מחפש מברג פנוי להברגה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים |
כינוי:
בן: 41 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2010
30 ומשהו להלווית אבא כבר עברו כמה ימים מאז השלושים. זהו, אפילו תקופת האבלות על אבי נגמרה. עכשיו רישמית צריך להמשיך הלאה. אבל שוב התחלתי לחשוב יותר מידי ושוב אני מוצא את עצמי לא מצליח לישון.
מאז ההלויה, הכל נראה כל כך שולי ולא חשוב. שיש חיים שלמים לחיות אותם, לעשות מה שאתה רוצה, לחיות את החיים במלואם. גם את היום, וגם את כל החיים. איכשהו, לתרגל 20 פעם את אותה נוסחת חימום קיטור, נראה כל כך שולי וטיפשי. שלא שווה אפילו את המחשבה על לעשות ולהגיש את התרגיל. אני רוצה לקחת את האופנוע ולנסוע כמה שיותר מהר, עד שהשיניים יפלו מהרעידות. אני רוצה לפגוש בחורה יפה ולהזדיין איתה כל הלילה עד אובדן חושים. אבל אני לא רוצה למות בגיל 61 מפטריה, עם 200 ומשהו ימי חופש ואישה שחיכתה כל החיים לפנסיה כדי להתחיל להנות ביחד.
אם אני כבר במוד הזה של לא ללמוד, ולהתייחס לא נחמד לבחורות שרוצות את חברתי, אז השקעתי אנרגיות באפיקים אחרים. עבודה פיזית עוזרת, הכנתי ושתלתי עם האחיינים עץ על שם סבא שלהם. הכנתי לבד, עד ליבלות בידים, את הגינון בבית קברות. גם תכנונים לעתיד הרחוק עוזרים, איך הבית שאבנה בשנה הבאה בנחלה יראה. או העלת זכרונות מהטיול בהודו בקיץ האחרון, כשהכל היה שונה. אבל המחר, הלקום בבוקר - פשוט לא מעניין.
| |
|