מחפש מברג פנוי להברגה

בכל 21 שנות חיי לא הייתי פעם אחת בהפגנה פוליטית.

לא כשרבין נרצח, לא בימים אחרי, לא בהסכם אוסלו, לא באוסלו ב' וכנראה שגם לא באוסלו ח'.

לא הייתי בהפגנה עם שרון נגד רבין, לא הייתי עם שרון נגד פרס, לא הייתי עם שרון נגד ברק ןגם לא הייתי בהפגנה נגד שרון.

לא הייתי בכיכר רבין, לא הייתי בכיכר ציון, לא הייתי מול הקריה, לא הייתי בכיכר השבת, לא הייתי בגן הורדים, לא הייתי מול משרד האוצר, לא הייתי בכיכר הלחם, לא הייתי מול המפעל השובת.

בקיצור פוליטיקה ואני לא יכולים להיות יותר רחוקים. אבל פעם אחת ויחידה עברה במוחי ולו לשנייה אחת המחשבה של לנסוע להפגנה. כמעט לקחתי את הקליאו הלבן ונסעתי לירושלים להפגנת הימין נגד ההתנתקות לפני כמה שבועות. לא חלילה בגלל שאני נגד ההתנתקות, או למען הדיון בעד ההתנתקות, אלא פשוט שאריאל זילבר הופיע שם.

מה לעשות הבחור יודע לדפוק הופעה וכבר שנים לא עושה הופעות. ההזדמנות היחידה לשמוע אותו זה בהפגנת ימין. בסוף התעצלתי.

זה הייתה, היא ורוב הסיכוי תהיה הסיבה היחידה לראות אותי בהפגנות פוליטיות. לזה אני קורא חיים טובים. (הא לך קוואמי דה לה פוקס)