מחפש מברג פנוי להברגה

עוד לפני תחילת הלימודים ועוד לפני הרגילה, נסעתי עם הג'ינג'י לשחק סנוקר. בדרך ראינו שעושים כל מיני שיפוצים בבית הספר הישן שלנו (יסודי וחטיבה). נשטפנו בגל נוסטלגיה והחלטנו לבקר שם בהזדמנות.

בדרך חזרה מהסנוקר החלטנו שאין טעם לחכות שהלימודים יתחילו ולמצוא זמן ששנינו פנויים בבוקר כדי לבקר בבית הספר. פשוט נעצור עכשיו, ב11 בלילה, נכנס ונסתובב קצת לראות מה חדש.

נסענו לשער האחורי, החנינו. השער היה כמובן פתוח. הסתובבנו בחצרות והתלהבנו מהשינויים תוך כדי הזכרות בחברים לכיתה. התחלתי ללכת באחד המסדרונות הפתוחים של בית הספר (צד אחד כיתה צד שני חצר), אני מתקרב לקצה של המסדרון ופתאום אני רואה אור אדום נדלק. פאק הדלקתי את החיישן של האזעקה. אני קופא במקום בלי לזוז. מי לעזאזל שם חיישן במקום שכל כלב יכול לעבור. במיוחד שבכל מקום שעברתי, נזהרתי לא לעבור צמוד לחלון כדי לא להפעיל את האזעקה בטעות. אני נשאר לעמוד במקום בלי לזוז, כמה שניות עוברות ופתאום כל בית הספר מוצף באזעקות! איק!

מה עושים? אי אפשר להתחבא, המכונית חונה ליד השער ותיכף תגיע האבטחה. התחלנו ללכת במהירות למכונית ונסענו משם. פתאום חשבנו, זה בסה"כ מוקד 99, מה אנחנו נלחצים. ואם הוא ימצא אותנו מה הוא יגיד "עצור! או שאני שורק במשרוקית ומאיר אליך בפנס" ?

חזרנו לאזור בית הספר. חנינו במרחק של כמה מאות מטרים משם, במקום שרואים את השער. הנחנו שהבחור יגיע עוד חמש עד עשר דקות יעשה סריקה וייסע משם, ואז אנחנו נוכל להיכנס שוב. אנחנו יושבים ומחכים לו, והוא לא מגיע, שום דבר לא קורה. האזעקות כבר נכבו ואף אחד לא בא. אחרי 25 דקות החלטנו שהוא לא יבוא. הלכנו, ונכנסנו לבית ספר שוב.

המשכנו להסתובב עד שנמאס. התיישבנו לנו בפינה הרגילה שלנו מכיתה ט', מתחת לעץ החרוב, ודיברנו.

רק שפתאום אחרי איזה חצי שעה וקצת עודף מאיר אלינו פנס ממעבר לפינה. הבחור של המוקד נזכר להגיע ועשה סריקה דווקא דרך איפה שישבנו. פאק, הוא כבר ראה אותנו, אי אפשר להעלם. נגשנו אליו, הסברנו לו שהשער פתוח ושאנחנו רק במסע נוסטלגי. והוא, איך הוא הגיב? כמה שהוא חפשן (למי שלא לובש בגדים ירוקים עם סימן צ' עליהם – זה אומר בחור שלא איכפת לא בכלל), בקושי נשאר עד סוף ההסבר, אמר שאין בעיה, שנמשיך, רק שלא נדליק את ההזעקה שוב והלך לגרבץ בטנדר שלו.

עכשיו תורינו, התחלנו להציק לו למה לקח לו כל כך הרבה זמן. שאלנו אם יפרצו אלינו, הוא גם ייתן לגנבים חצי שעה פור. אז הוא התחיל להתגונן, "לא, החלפתי בדיוק משמרות בפיתוח (הרצלייה פיתוח, לא חולון פיתוח), זה לקח שם הרבה זמן, היה הרבה בלגן, לא יכולתי להגיע", בקיצור – תירוצים! הוא צחק והלך.

ככה זה, שומרים רק על העשירים בהרצלייה פיתוח! זה בהומור למי שלא הבין!