מי שצועקת את שם החתן בכניסה לגן אירועים,
שלא תופתע שאחרי שעתיים תראה אותי שותה בירה ליד רחבת הריקודים.
תמצית יותר מפורטת: סימפ' ואני נסענו בשדות כדי להתחמק מפקקי אחרי הצהרים בדרך הבייתה ובדרך ראינו הכנות לחתונה באחד מגני האירועים. התקרבנו וראינו את החתן והכלה מגיעים לשם. אחריהם הגיעה השושבינה וצעקה ל"אסי" החתן.
היה קצת צפוף בין ההורים של החתן והכלה אז המשכנו בנסיעה הבייתה. נחנו כמה שעות ויצאנו. רק שבמקום לצאת למסיבה או לפאב יצאנו לחתונה. השומר בכניסה אפילו טרח לשאול לאן אנחנו הולכים ובנונ-שלנטיות שאני עדיין גאה בא, אמרתי לחתונה של אסי בפרצוף של "כאילו דא". חמקנו לנו פנימה.
אכלתי כמה מנות אחרונות ושתיתי בירה אחת. סימפ' מסיבותיה לא רצתה לרקוד או לשתות (חוץ מכמובן חצי מהבירה שלי שהיא "רק טעמה") ואני נזכרתי שאני לא כל כך נהנה אפילו בחתונות שאני מוזמן אליהן. אז בין לא לרקוד, לשתות לבד (שאני מתעב) ולאכול אוכל מגעיל מקייטרינג, העדפנו לקחת מצבור של סוכריות על מקל להתקפל די מהר ולחזור אלי הבייתה.
עכשיו אני יכול לעשות עוד קו על משימה נועזת. כבר עבר המון זמן מאז מילוי הקודמת והרי גיל 22 כבר מעבר לסיבוב...