אוגוסט 01 כבוד? אולי אני משתחרר רק עוד 297 ימים, פחות מעשרה חודשים, אבל מה אם במקום לשרת במשרד אני אעשה נפקדות והתחיל לטייל? אני אלך לי בקצב סבבה, צעד אחד כל שנייה, כל היום וכל הלילה. עד מרץ 2004 אני אספיק ללכת ברגל עד בנגקוק (תאילנד). ואפילו לחזור את כל הדרך ברגל בדיוק בשביל להגיע עד הבקו"מ ב5/8/04 . גורם לך לחשוב...
המחשבה הזאת מובאת בחסות פריירים לא מתים, בברכת שחרור נעים לו.
בכל מקרה, די עם המחשבות האלו. יצאתי להדממה. אני בחופשה, חוץ ממשמרת שתקעו לי ביום שני. בית ריק (הורים נטשו אותי לחו"ל), שני מכוניות, חופשה – החיים הטובים. כרגיל אני נכנס לדיכאון קל שאני בחופשה ויש לי זמן לחשוב על החיים.
אני אפסיק עם זה. יום שלישי בערב, משינה. יום רביעי בבוקר אילת עד יום שישי.
אז אני כנראה לא בא לפסטיבל אייקון, או ל"עיר על אופניים", או לפסטיבל מספרי סיפורים או לשאר הדברים שתכננתי. אבל המון זמן לא הייתי באילת וזה יגרום לי להרים את התחת.