מחפש מברג פנוי להברגה

כן, אתם רואים נכון. זה מה שעשיתי. את כל הבלוג שלי פלוס כל התגובות. במשך שנתיים. כשהיה יום הולדת השנתיים לבלוג שלי החלטתי שאני רוצה את זה מודפס. בכל זאת, הבלוג, במיוחד בתקופות הטובות שלו שבהן כתבתי הרבה, הוא תיעוד של החיים שלי. של  המחשבות שלי.

במיוחד זה כיף כשקוראים את מה שכותבים פעם. אתה נזכר ומחייך. למשל כשאתה קורא את התגובות הראשונות של מי שתהיה חברה שלך, עוד הרבה לפני שמישהו חשב אפילו על להפגש. זה גם עצוב. כשקוראים על דברים שהבטחת לעשות ואף פעם לא קיימת. אבל לפחות עכשיו אתה מודע לזה. עכשיו אפשר להוציא את זה ממחסן ההכחשה ולנסות לעשות את מה שחלמת עליו.

בקיצור, לפני חודש הדפסתי את כל 700 ומשהו הדפים שכוללים את התגובות בעבודה שלי לשעבר, באחת המדפסות המהירות. עשיתי את זה בערב, ככה שלא היו אנשים. שמתי את זה בגומייה ושמתי בחדר. עכשיו, שלושה ימים לפני הטיול הגדול, כחלק מהמליון דברים שאני חייב לסיים לפני שאני טס, הלכתי לחנות והכנסתי את הבלוג לספירלה.

אחרי רבע שעה, פחות 20 שקל ונבוך ומפודח מהתחת מהמוכר שידע טוב מאוד מה זה בלוג קיבלתי את הבלוג בצורה יפה ונחמדה. לתקוע למעלה בארון ולקרוא עוד כמה הרבה שנים. ממליץ לכולם.