מחפש מברג פנוי להברגה

לא קשור - אחרי הרבה זמן שלא היה משהו שרציתי לספר אליו, פתאום יש לי יותר נושאים לכתיבה מאשר כוח. בהמשך הסופ"ש, אם אני ארגיש פחות אשם, אידיוט ונזק לאנושות, אני גם אספר למה.

כתבתי את זה לפני כמעט חודש, מתוך כעס. למרות שקראתי לזה "מכתב לה", לא התכוונתי לשלוח או לפרסם אותו. זה נכתב בלילה משועמם בצבא, כשחשבתי על זה והייתי צריך לסדר את המחשבות. אבל בראיה לאחור אני רוצה לפרסם. זה היה כלוא לא מעט זמן בפאלם, בגלל בעיות טכניות. עם עריכה קלה וצינזור של קריאה אחרי הרבה זמן, אני משחרר את המכתב לעולם. לא שלחתי לה את זה אבל יש סיכוי שהיא קוראת. שתעשה מה שבא לה.

היא יודעת מי היא

איך את לא מתביישת להתנהג ככה. אני הספקתי לעבור פגישה או שניים בחיי. חלקם הצליחו והמשיכו, חלקם אני דחיתי את הבחורה וחלקן דחו אותי. אני ילד גדול, אני יכול להסתדר עם כל אחת מהתוצאות. אבל למצב כזה אני לא רגיל!

לפגישה הראשונה הגעתי עם הרגשה של "מה אני כבר יכול להפסיד?" .  הופתעתי לטובה, רצינו להיפגש שוב, לא החזרת טלפון, לא השמעת ציוץ, אז הבנתי את הרמז והמשכתי. ילד גדול, כבר אמרתי?

התקשרת אחרי כמה שבועות ואמרת שלא המשכנו כי "הייתה לך תקופה". לא הצקתי, לא לחצתי, לא שאלתי והסכמתי/רציתי שנפגש שוב.

קבענו יום, התעכבת, לא התקשרת, התקשרתי, דחינו למחר. מה לעשות - קורה.

למחרת, התקשרתי כמה שעות לפני בשביל לוודא שעה, אך אין עונה ואין שומע. כאילו לא רק יום לפני קבענו. מזל שהתקשרתי ולא פשוט הגעתי.

אז זהו, אחרי הברזות, התעלמויות, בקשות להיפגש ושלל בלבולי שכל שכאלו,  נמאס לי!

כן, כמו ששאלת, בגללך רשמתי שאני לא מבין נשים. את רק מחזקת את זה. אני לא מבין מה הייתה האפיזודה שלנו?

אני לא יודע לאן רצית שהקשר יוביל. אבל בכל אפשרות, בין אם סטוץ' ובין אם חומר לחתונה צריך קצת השקעה. אני אחד הבני זוג הפחות מלחיצים אבל יש גבול. כל אחד זכאי להמשיך את החיים הפרטים שלו ולעשות מה שבא לו, אבל לענות לטלפון לא הורג. לא רוצה להמשיך תגידי לי או תרמזי לי! אל תגררי אותי במעין דו פרצופיות של שיחה אחת רוצה להיפגש ושיחה אחרי את עסוקה או לא עונה.

אולי אני פשוט צריך לקחת את זה כלקח, לא לצאת עם בחורות צעירות כמוך; חוקיות, אמנם, אבל מסתבר - לא בוגרות.

המשכתי הלאה, אבל זה תקוע בזיכרון.

לא כואב לי - זה מכעיס אותי!

האמתי שאני כבר לא כועס, סתם מבולבל, רוצה לשכוח את השטות הזאת. אבל השארתי את המכתב ברובו אותו דבר כמו שכשרשמתי אותו בזמנו.

הא, דרך אגב, מדברים על להמשיך הלאה, יש חדשה, הולך בכלל לא רע (אפילו טוב מאוד) בינתיים, וזה כל מה שאני עומד לספר על זה. כן, על התחום הרומנטי, אני כמעט אף פעם לא רושם. ככה אני.

אז אין צורך להגיב לי שהכול יהיה בסדר ואין צורך להתלונן על מה אני כותב. כל תגובה אחרת תתקבל בברכה.