מחפש מברג פנוי להברגה

אני שוב לא ישן טוב. מעין חצאי שינה. אני נרדם בבגדים, ישן רע. מתעורר, מוריד בגדים, ישן עוד יותר רע. חלומות מוזרים חולפים, עד שאני מתעורר עם אור ראשון. מנסה להתעלם מהציפורים שחזרו לתקתק על החלון. רק אז, אני ישן את קצת הזמן שנשאר טוב ובשקט.

חלום שאני זוכר, מלפני כמה ימים, שאולי בדרך כלל הייתי מצנזר: בחלום אני ישן, אני מתעורר ונזכר שהיה לי חלום ארוטי על אמא שלי. מסתבר שבחלום בתוך החלום יש לי תסביך אדיפוס. אחרי כמה זמן אני מתחיל לכתוב על זה בword כהכנה לפני פרסום. הכתיבה היא בלגנית, פסקאות עם קשר רופף בינהם. מעין חתיכות פוסט שזרוקות לי על הכונן הקשיח. אני מחליט שאני מצנזר את זה. לא רוצה לפרסם את המחשבות הבאמת מוזרות שלי ובמיוחד לא בצורה הבלתי גמורה הזאת. אני משאיר את קובץ הword שמור ופתוח והולך לישון.

למחרת, בזמן שאני בצבא, אחותי הגדולה באה לעבוד על המחשב בבית שלנו משום שכרגיל, המחשב בדירה שלה לא עובד. המשתמש שלי משום מה לא ננעל כשעזבתי אותו והיא קוראת את מה שכתבתי ואת כל הבלוג שלי. כשאני חוזר, היא זורקת איזה מילה על שאני מוזר. אני איך שהוא ישר קולט שהיא קראה את המסמך ואת הבלוג. אני מתחיל לצעוק אליה איך היא מעיזה. ריב ענקי, אני מרגיש מחולל, אני כועס למרות שאני יודע שזה אשמתי ולא אשמתה. כך נגמר החלום.

לא יודע מה זה אומר, אין כאן משמעיות נסתרות במיוחד. סתם עוד חלום מוזר מפני הפחדים שלי.

אם אתם קוראים, כלומר, לא צנזרתי. לא יודע למה כתבתי על זה, לא יודע למה הפעם אני מרגיש יותר חופשי לספר על זה.

נמאס לי, גם על זה יש לי מה להגיד.