מחפש מברג פנוי להברגה

אהבה קצרה - ארקדי דוכין ומאיר בנאי

כן, בדיוק כמו בשיר. עוד סיפור אחד קטן שעבר וחלף לו. דעך, נגמר ועבר. לפחות הייתי מספיק אסרטיבי בשביל לדרוש שנבין איפה אנחנו עומדים. יצא שאנחנו עומדים בנפרד.

אז עכשיו צריך למצוא בת חדשה לקחת ולרקוד איתה ריקוד.

טוב, אז למצוא בחורה שנראית טוב ושבשיחה קצרה נשמעת נורמאלית לא קשה. אבל זה קצת קשה להתחיל איתה עם כל השדים האלו בראש: אני יכול לדבר עם בחורה, זרה לחלוטין, להצחיק ולזרום בלי בעיה. אבל משום מה, ברגע שאני "מתעניין" בה ליותר מסתם שיחה/ידידה אני הופך לאדם אחר. שרמנטי ודבילי כמו ילד בן 10. אני בעצם מקרה חמור של פרפרים בבטן.

שני אפשריות יתכנו; או שהיא תהיה אחלה ואז אני אטען לעצמי שאין לי סיכוי איתה וחבל להשפיל את עצמי. או שהיא לא מוצאת חן בעיני ואז אני לא רוצה לצאת איתה בכל מקרה ולכן אין טעם להתאמץ. יצאתי קירח משני הצדדים. מדברים על שיער, אני מוצא לעצמי את הסיבות הכי מטופשות למה לא להתחיל איתה עכשיו, כמו למשל שאני לא מסורק היום, או שלא התגלחתי, אז אני נראה קצת ערבי ולכן אין לי סיכוי. שכנוע עצמי לדחות את הניסיון לפעם אחרת שיהיה סיכוי טוב יותר, למרות שאני יודע שאין סיכוי שאני אראה אותה עוד פעם.

יש לי הרגשה שאני בדרכי לעוד מסיבת סוף השנה נטולת נשיקת חצות. שוב נשב חבורה של גברים ונסתכל סביב באי נוחות בפרוץ השנה החדשה. לא קשור, אבל שימו לב שזו מסיבת סוף שנה ולא סילבסטר. למה? בגלל שהקדוש סילבסטר היה אפיפיור לא כל כך קדוש בנושא היהודים. לא היה ממש כיף להיות יהודי תחתיו, בלשון נקייה, ולכן אני לא מרגיש נוח לחגוג תחתיו. אז בגלל הסיבה השטחית להחריד, יש לי עוד שבוע למצוא מישהי חדשה. מאוד לחוץ. מאוד בעייתי אם אני לא מתחיל אם אף אחת.

כמו בשיר, חוזרים למעגל. המעגל שלי הוא שאני אוצר מספיק אומץ להתחיל עם מישהי שמוצאת חן בעיני. נגיד ולא יוצא דבר. אז הביטחון חוזר לגובה הדשא בגינה. אני לא חוזר על הניסיון הזה וחי לי בבדידותי. עד שמישהי מתחילה איתי. ממשיך למשהו או לא, זה לא משנה, בכל מקרה האגו והביטחון העצמי מקבלים בוסט ואני מעז לקפוץ למים שוב. עד לכישלון הבא.

אולי אני צריך פשוט לפעול בשיטת הShock treatment. משמע, לחשוף את האדם לפחד שלו. למשל לעלות מישהו שמפחד מגבהים לקפיצת בנג'י. אם הוא לא עובר התמוטטות עצבים, הוא אמור להפטר מהפחד. כלומר, לחשוף אותי לפחד שלי, לעמוד בפינת רחוב ולהכריח את עצמי להתחיל עם כל בחורה שנראית חמודה. להתעלם מהדחיות ולהמשיך עד שיש לי כמה מספרי טלפון. יכולתי לסכם את הפסקה בכותרת "כך נהיה ערס עם פילוסופיה".