מחפש מברג פנוי להברגה

כן, כן! שלילית! כמו בסרטים! שלילי זה טוב!

שלילי בבדיקת איידס זה טוב! וגם סוחט כותרת טובה.

קיבלתי מתנה לשנה החדשה (ביום רביעי בבוקר) אחרי איזה שבועיים שלא יכלתי לצאת מהצבא בשביל לקבל את התוצאות. הגעתי בריצה בדקה האחרונה לפני שהם מפסיקים לקבל אנשים. בכלל היה שבוע מטורף, אבל כמה טוב לדעת שהכול בסדר. אז בשנה הקרובה אני אזהר כפליים, בלי שטויות.

לא היה חשש אמיתי, או ככה סיפרתי לעצמי, אבל עכשיו אני בטוח שהכול בסדר והחולה מתלוצץ עם רופאיו.

אז עכשיו אפשר לזיין בשקט. רק את מה?

בגלל שכל כך הרבה התעצבנו עלי כי הייתי עצבני בפוסט הקודם אומר רק דבר אחד; אני מעוצבן על בנות שמספרות "כבר שבוע לא נתנו לי ואני מזה חרמנית". אנחנו הגברים הרווקים סופרים במרחקים של חודשים. החיים קשים מה לעשות. האמת יותר נכון להגיד שאני מקנא.

ואחרי שאמרתי את זה אני אדגיש שבדרך כלל אני לא עצבני. אני תמיד עם חיוך ממזרי בפנים (inside ולא on the face) ונותן לחיים לעבור על פני כשאני צוחק עליהם. רק הייתי עצבני ביומיים שכתבתי את הפוסט בהם. הקטע הוא, שהפוסט לא נעלם ברגע שההרגשה עברה ואני בטח ובטח שלא אמחק פוסט. בכל זאת, תודה לכל מי שניסה להרגיע אותי.

אבל אם זו הפעם הראשונה שלכם בבלוג שלי, אנא אל תשפטו לפי פוסט זה, תטרחו ותסתכלו בפוסטים נבחרים (בצד שמאל). אני שונא תחילת חודש, פתאום כל ההשקעה נעלמת ונשאר רק פוסט אחד בינוני...

ואני הגיע בחטף עין עוד סוף שבוע ואני יושב ומנסה לכתוב משהו יותר רציני, נראה מתי אני אהיה מרוצה ממנו, אם בכלל. שלל סיפורים, שעשועים ואנקדוטות על בדיקות איידס, סילבסטר, תורנויות צבאיות והחיים כמטפורה אולי בפוסט הבא...