מעשה שכך היה:
היו היה לבורג מכנסים חדשים ואהובים, במצב טוב, רכים ונחמדים. אז החליט הבורג לקחת אותם איתו לטיול, בתור "המכנסים היפים".
רק מה שכשיש רק שלושה זוגות מכנסים, אחד קצר, אחד לטראק ואחד יפים, אז פתאום יש מחסור בבגדים. המכנסים היפים נהפכו למכנסי טראקים כצריך ולמכנסים לחוף הים שלא מצאתי את הקצרים ופתאום אני לובש את המכנסים כל הזמן.
אחרי שבעה חודשים של לבישת המכנסים לפחות חצי מהשבוע וכביסה ויבוש שבועיים (כשלא התעצלתי והסתובבתי מסריח), המכנסים הודיעו שנמאס להם.
נוצר קרע, טוב נו, קרע. אני לא חושב שיש לי בגד אחד שלא נקרע כבר פעם אחת או יצא איזשהוא תפר או חוט במקום מסוים. אבל המכנסים האלו, זה נהיה סופני.
בכמה ימים המצב שלהם הידרדר, וכשהרופאים כבר ספרו שישה חורים. החלטתי שזהו זה, הגיע הזמן להרדים אותם. רק שנשאר לי עוד איזה שבועיים לניו זילנד. אז דחיתי את הקץ וכמו כל דבר שדוחים זה נהיה יותר גרוע. החורים גדלו וגדלו, עד שנראה כאילו כבר לא נשארו מכנסים בין החורים.
וכשהגיע יום השיפוט, יום אריזת התיק לפני שאני טס מניו זילנד, חלקתי להם כבוד אחרון. השקעתי, כיבסתי, יבשתי, קיפתי ושמתי בארגז הדברים בחינם. אולי מישהו ימצא להם איזשהוא שימוש, בתור מגב או מגבת ואולי אפילו יואהב אותם אהבה גדולה כמו שאני אהבתי.
חכמי הדור מחלקים את הנזק לשישה חורים. והשישה הם:
תחת, כיס ימני
תחת, כיס שמאלי. את הקוראניות זה נורא שיעשע זה שהן יכלו לראות באיזה צבע התחתונים שלי...
כיס ימני, מפורר
כיס שמאלי, חורים
רגל ימנית למטה
רגל שמאלית למטה, תאונת אופנים. שרשרת, מכנסים ורוכב בעייתי
חורי מפשעה, למי אין כאלו?
והאמא של כל החורים! חור בברך שמאל. כזה חור שכל הברך יושבת לה בחוץ וקופאת מקור כל משב רוח.
אז עזבתי אותם.
אני המשכתי הלאה, עכשיו אני בבנקוק, הולך לקנות לי איזה שרוול מגניב או מכנסי דייגים הראשונות שלי. אולי זה יהיה יותר מגניב, אולי הרבה יותר אוורירי ונוח, בטוח שהרבה יותר זולות, אבל תמיד ישאר לי מקום בלב למכנסים "היפות" של ניו זילנד ואוסטרליה.
אז אם אתם מגיעים לקריצריץ, ניו זילנד. לאכסניה בשם קוקרס, תסתכלו, אולי, אם תרצו, הם עדיין שם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
