מחפש מברג פנוי להברגה

מסקנות מישראל:

יש בארץ המון חיילים. אבל פשוט המון. גם בלאוס יש חיילים, אבל להם אין גומיות בכפכפים. אפילו לא לחיילי "צנחנים" עם כפכפי אצבע אדומים.

יש פה המון פקקים. ברמה מוזרה. אפילו בנקוק, שכל כך גרועה שנהגי מוניות מסרבים לקחת ממך כסף ולהסיע אותך ליעדים בעייתים בשעות העומס, אפילו שם זה רק בבנקוק. פה זה מגדרה עד חדרה. פקקים בלתי נגמרים. שלא לדבר שנסעתי אלפי קילומטרים באוסטרליה וניו זילנד ולא ראיתי פקק אחד שמשתווה לצומת גלילות בצהרים.

אין יותר מידי אנשים שאני באמת רוצה לראות. הרבה יותר קל ונחמד שאתה חי באותה אכסניה או באותו כפר. כמה רחוק וכמה תיאומים כבר צריך לעשות.

אני די תקוע. פתאום חזרה בבית. בלי מכונית, בלי אופנוע (אפילו לא אחד שאני יכול לשכור), בישוב בלי תחבורה ציבורית הגיונית, נשארו לי רק האופניים (לפחות אותם אני לא צריך לשכור).

פתאום בודד לי כשאין שותפים לחדר.

אבל תיכף נוסעים לירושלים לראות מה קורה.

והחומוס בארץ, בכל מסעדה בפינה לוקח בגדול חומוס גורמה בשאר העולם!

הא ואמא שכרה מנקה בזמן שלא הייתי. הונגריה. אבל לא איזו זקנה, אלא כוסית על בת 25, רזה, ציצים יפיפים, טרייניג צמוד ובלונדינית. יא, אני חושב שאני אתחיל לאהוב את ימי שלישי בבוקר.