האחיות שלי החליטו שהשנה אני חוגג את יום ההולדת העברי שלי. החליטו, בשבילי, חד צדדית. הרי הודעתי קבל עם ועדה שאני חוזר מתשעה וחצי חודשים בחו"ל יום לפני היום הולדת הלועזי בשביל לחוג אותו עם משפחתי האהובה ולא איזו זונה ויאטנמית + כמה אנשים שפגשתי ברכבת לילה.
אני חושב שהם סירבו לחגוג את היום הולדת שלי יום אחרי שהגעתי רק בגלל שהם לא באמת האמינו שאני אחזור, עד השניה אחרונה, הם היו בטוחים שאני אשנה את התאריך שוב (במיוחד לאור העובדה שלא ממש יצרתי קשר עם הבית בשבועיים האחרונים של הטיול). אז הם לא הטריחו את עצמם בלקנות מתנה ובין ההתלהבות של בורג הקטן מגיע חזרה, הם פשוט לא טרחו לי לקנות לי מתנה.
לא שזה הפריע להן, הן פשוט הזיזו את היום הולדת שלי. "כן, מה אתה לא רוצה לחגוג בעברי?"
אז אתמול קיבלתי מתנה. זה די השתיק את התלונות שלי לגבי שינוי היום הולדת שלי...
קיבלתי קוקרס.
הכפכפים האלו ששוטפים את המדינה הזאת. האמת שגם במזרח ראיתי ניצנים של טירוף בעיניים של הקונים שלהם.
דעתי אליהם, ובכן, אני חושב שזורבבלה הגדירה את זה הכי טוב בפוסט שלה האסונות של 2006 .
הם גם גדולים מידי ובצבע אפור.
אז הם נלקחו חזרה כדי לקבל מידה טובה יותר וצבע "נורמלי". צבע נורמלי בקוקרס זה איזה ירוק מוחטה או כתום זרחני, כי אם כבר אני אלך עם קוקרס אז לפחות שיהיו אותנטים. ואם לא, אז לפחות שחור, משהו שלא יראה כמו כפכפי שירותים ויאטנמים*.
אז עוד כמה ימים גם לי היו את הזוועה. אבל לי יש תירוץ! קנו לי אותם. זה לא שאני בחרתי וידוע שלא אומרים איכס על מתנות.
* כפכפי שירותים זה כפכפים שהם כל כך מכוערים וזולים שאפילו הויאטנמים (והסינים, ועוד כמה מדינות למען הדיון) לא הולכים איתם ברחוב אלא שמים אותם ליד השירותים בגאסט האוס ומסעדות. בגלל שאתה בלי נעלים בבתים ובהנחה שאתה לא רוצה פטריות ברגלים ושאר ג'יפה אתה נועל את הכפכפים בשביל השירותים.