מחפש מברג פנוי להברגה

חרמנות זה מין (כפל משמעות) דבר כזה שרץ לך בראש שמשעמם לך באמצע שמירה על בחינת בגרות בתנך. זה דבר כזה שככל שתנסה לשנות את הנושא בראש ככה החרמנות רק תתחפר יותר במחשבה שלך. עד שלא תוכל לחשוב על כלום חוץ מעל הציצים של הי"ב-ניקית שיושבת מולך, עושה מבחן ואיך הם נחשפים כשהיא מתכופפת לקרוא את המבחן מקרוב ואיך הם נמתחים כשהיא מתמתחת לאחור.

בשלושה שבועות האלו מאז שחזרתי מחו"ל מפלס החרמנות שלי עלה פלאים. פתאום אני מרגיש צורך "ללחוץ יד לנשיא" כמעט כל יום, ובטיול, רק איזה פעם בשבוע.

ניסיתי להבין למה.

האם בנות ישראל יותר סקסיות ובהייה בהן הולכות ברחוב גורמת לי להתחרמן? יש להן משהו מיוחד, משהו שאין בכל בנות העולם האחרות, אבל יותר סקסיות? וואל, יותר פרבוקטיביות. החוטיני המבצבץ הוא יותר פרובקטיבי, אבל לא יותר סקסי. בטח כשמשוואים ידית אחיזה יהודית שמתפוצצת לברוח מחוץ למכנסים נמוכים מידי לעומת איזה דוגמנית הולנדית שהולכת בבקיני קטנטן ברחוב הראשי של ביירון ביי.

אז האם זה שיחות המסרונים (SMS) הסקסיים שהולכים על קו דק עם סימפוני, וכל המחמאות שגבר רק יכול לחלום לקבל; "אתה כישרון טבעי כנראה. אף אחד לא גרם לי לצעוק כמוך." "הייתי נותנת הרבה בשביל לעשות אותך שוב" שגורמים לי להיות חרמן? זה מחרמן, זה בעיקר בוסט ענקי לאגו, אבל מהר מאוד זה תמיד מתחלף ברגשות אשם של לאן אני מוליך את עצמי ולמה אני מסבך את הבחורה הנהדרת הזאת עוד יותר?

אז לא. רגשות אשם ומחשבות טורדניות על מערכות יחסים הם לא מחרמנים.

אני מאשים את הזמן הפנוי שלי. יושב בבית לא מעט זמן מהיום. רואה טלווזיה, מעביר ערוצים, הנה קליפ סקסי בMTV, ממשיך הלאה, תוכנית עם מיניות האדם וויאגרה בערוץ שמונה, משם לתצוגת "אופנה" של ביקיני וציצים בערוץ האופנה, מגיע לערוץ הקניות, עושה סבב נוסף ומבין סופית שאין שום דבר לראות בטלווזיה.

אז אני מפעיל סרט, שבו כמובן תהיה סצנת סקס לוהטת בין הגיבורה לגיבור.

בורח לאינטרנט. פה בכלל לא חסר סקס. (לא נכנסתי לאתרי סקס כל הטיול, למרות שיצא לי לצפות בלי שתכננתי *). כתבות כחלחלות בYnet, בלוגרים שמדברים על סקס ומשם הדרך קצרה לבלוג שמפרסם תמונות של ערומות ושם קישור לאתר שחייבים לראות. אז אני תוהה מה אני עושה, יושב מול תמונה של בחורה (שנראת) תמימה תוקעת זין גדול לפה שלה כשכל מה שרציתי לעשות זה להעביר כמה שעות בשקט לבד.

לא שיש לי בעיה עם יצר מיני. זה בריא וחלק מאיתנו. אבל הפתרון ההגיוני לערב לבד חרמן היא כמובן - לטפל בחרמנות. אבל במקרה שלי, חמש דקות אחרי, החרמנות פשוט מעלה את ראשה מחדש, מילולית. אז אני צריך איזה שלושה טיפולים בשביל להרגיע אותו לגמרי ודוגרי למי יש כוח לאונן שלושה פעמים בלילה. רק סקס טוב שווה את זה.

אז אני הולך לישון עם זקפה ועוד יותר גורע, מתעורר עם זקפה. כל כך הרב זיקפות בוקר שבוזבזו, הזדמניות להתחיל את הבוקר בצורה הנפלאה ביותר, בסקס בוקר או מציצה בריאה שתשאיר לך חיוך גדול מרוח על הפנים למשך כל שאר היום. הזדמנויות שהפכו לדידוי מוזר בדרך לשירותים ונסיון להרגיע את הבחור כדי שאני אוכל כבר להשתין.

אני צריך לשים את עצמי באיזה כוך במדבר שלא יהיה שם שום דבר שיגרום לי לחשוב על סקס (קבוצת "אשראם במדבר" למשל, למרות ששמעתי שזה ממש לא המקום להיות צנוע וחסוד בו).

או פשוט להתקשר כבר לההיא מראש העין ולגלות מה היא בדיוק מתכננת עלי...

* אינטרנט קפה בהנוי ויאטנם. תמים ורגיל למראה, כמו כל השאר בכל פינות הרחוב. כרגיל אנחנו התיירים היחידים בין הרבה מקומיים. התיישבו בין שני צידי בחור מקומי, בערך בן 20. הבחור, באמצע האינטרנט קפה, פותח 2 חלונות עם פורנו אסיאתית קשה. סרט אחד בצד שמאל של המסך וסרט שני בצד הימני ובצד התחתון עושה שיחות צאטים. שלמרות שהויאטנמית שלי לא הגיעה לכזאת רמה, אני מנחש שזה היה שיחות בנושא, הפתעה - סקס. וככה הוא יושב טוב ומאושר באמצע האינטרנט הציבורי כשאנחנו מתפקעים מצחוק. אני ניסתי להתעלם מפורנו מול הפנים שלי ולדבר עם אמא בסקייפ באותו זמן תוך כדי שהבחור האחר שטייל איתי מעביר עם המקומי ביקורות על השחקניות...