שיחה עם אוגי שנהפכה לסיכום יעיל של הבעיות בקשר ביני לבין סימפוני. ככה זה ששני בלוגרים יוצאים, את הקשר מסכם בלוגר שלישי דרך המסנגר...
og211 אומר/ת:
הסיפור המלא הרבה יותר מורכב ממה שאתה מתאר אותו אצלך וממה שהיא מתארת אותו אצלה. גם מי שקורא את שני הבלוגים לא יכול לראות את התמונה המלאה. אין כאן שחור ולבן, מישהי טובה ומישהו רע (או להיפך)
מצד אחד, הדבר הראשון שהיא אמרה לי כשהיא חזרה לארץ זה שבעצם אתם בפרידה זמנית. כל אחד ממשיך בדרך שלו עד שאתה מחליט לחזור. למרות זאת, היא היתה נאמנה ולא עשתה שום דבר במשך תקופה לא קצרה (לא יודע מה איתך, אני יודע שהיא מאוד רוצה לדעת), עד שנשבר לה מהכל.
מצד שני, בעצם אתה זה שויתר עליה. היה לכם ריב די גדול לפני שהחלטתם לנסוע ביחד בדיוק על זה (הקישור זה תוספת מאוחרת). אתה רצית טיול, היא רצתה קרבי. לא הולך ביחד.
בסוף היא ויתרה ונסעה איתך, אבל היא לא יכלה לוותר על הצבא והיתה חייבת לחזור. אתה בחרת בטיול ולא בה.
הבורג אומר/ת:
זה לא דיעה. זה כרונולוגיה בין יוני 05 לפברואר 06
og211 אומר/ת:
(הייתי יכול להוציא אותך יותר רע בדברים האלו, בצורה שכאילו לזרוק נתח בשר עסיסי לטורפות שמחכות לשסע אותך בתגובות שלהן בבלוג שלך...)
יש כאן דעה. אמרתי שאתה זה שויתרת עליה, לא היא החליטה להמשיך הלאה לבד, כמו שחלק חושבים
הבורג אומר/ת:
אני המשכתי את הטיול. שנינו דיברנו על פרידה זמנית.
שנראה מה קורה כשאני אחזור.
אז למה להגיד שאני וויתרתי?
og211 אומר/ת:
כי יכולת לחזור איתה. היתה לך את האופציה, בניגוד אליה. זה נתן לה את התחושה (המוצדקת, לאור הדברים שלך) שגם עכשיו אתה לא תחכה לה. תנסה לחשוב מה עבר עליה בטירונות כשהיא רואה את שאר הבנות במחלקה מדברות בשעת ט"ש כל אחת עם החבר שלה והיא לא יכולה, ועד שהיא יכולה, היא שומעת אותו מבלה, נהנה ושיכור והיא תקועה באמצע המדבר בצבא.
הבורג אומר/ת:
בכל מקרה, אני לא אמרתי שאני לא אחכה. גם לא הפעם. אני רק אמרתי שיהיה לי קשה.
אז אני חרא בן אדם...
וזה כבר המשך מאוד ארוך לפוסט הקודם. אז הוא נהפך לפוסט משל עצמו.
שלל סיבות שרצות לי בראש למה לא להיות ביחד. סיבות כאלו שאסור להגיד. אבל אני בכל זאת אגיד.
אז פמיניסטיות ישראבלוג – לחדד ציפורניים!
אני מנסה להיות גבר מודרני, כזה שלא אמור להיות מושפע משטויות של פעם. קיבלתי חינוך פתוח ושווה בין המינים, אני מאמין ששני המינים יכולים לעשות אותו דבר. אבל תחומים מסוימים אני עדיין גבר, זה עדיין משפיע.
למרות שלא אמרתי לה לחכות, למרות שהיא חכתה שלושה חודשים, בסופו של דבר, לגבר אף פעם אסור לשמוע על מי, מתי, איך, למה וכמה בחורים היא שכבה איתם. זה הורס לו משהו בפנים. וכן זה לא עשה לי טוב.
כשאתה מגלה ממנה (בטעות, אבל ממנה) שהחדש שלה, גם הוא צלם חובב, שמפעם לפעם מצלם אפילו יותר טוב ממך ושהוא מפרסם תמונות עירום שלה באינטרנט. כן, זה פוגע. ואולי רק בגלל שחשבת שיש לכם משהו מיוחד ביחד כזוג, בצילום, ובצילום שלה ברגעים אינטימיים.
אם אני גורם לבחורה לבגוד בנוכחי שלה איתי, איפה זה שם אותי? ויותר גרוע איפה זה שם אותה?! כשמישהי בוגדת, זה כבר הוכחה לעתיד. זה אומר שפעם אחת היא כבר ויתרה על החשיבות של לשמור אמונים לבן הזוג. בחורה עם מיניות מתפרצת, כזאת שאף פעם לא הצלחת להשתלט עליה, בחורה שכבר בגדה, לשלוח אותה לשלושה שבועות לצבא ולסמוך בעיניים עצומות שכלום לא יקרה.
אז אני לא יכול לעשות כלום כדי שהיא לא תבגוד בו. מסובך.
אם אני זוכה בה עכשיו מחדש, ומתישהו בשנתיים הקרובות אטוס חזרה לחו"ל, לטיול, לימודים באוניברסיטה באירופה או עבודה קבועה בחו"ל, או למען האמת, כן, אני אגיד את זה, כי סתם אני מנאייק ונמאס לי לחכות שבועות בין פגישה לפגישה (נא להתייחס לזה בצורה תיאורטית). אם אני עושה דבר כזה, אני חושב שהיא לעולם לא תסכים לקבל אותי חזרה, שוב. חוץ מזה ששנינו נורא נפגע מזה, שוב.
האמת היא שאני גם בספק אם אני לא משיג אותה חזרה עכשיו, האם היא אי פעם תסלח לי ותסכים לקבל אותי בעתיד.
וואו, נדפקתי קשות. אני פתאום כותב וחושב על דברים שתמיד הפחידו אותי כמו דירה שכורה משותפת ועתיד משותף. ברר. אני עדיין לא אוהב להתחייב, לא לעבודה, לא לבחורה ולא שאני לא אברח עוד חודשיים. מה שמציק זה שהסיכוי שאני ארצה לברוח אחרי חודשיים הוא אפסי, אבל זה לא גורם לי לא לרצות להתחייב.
האמת היא, שבסוף, אחרי הכול, זה רק עניין של לשים את כל הדברים המטופשים, מטומטמים וגם אלו שצודקים בצד אחד ולשקול לעומת הרצון שלי להיות איתה. אז איפה שמתי את המאזניים שלי...
ושאף אחד יעיז להתעלק על עניין המרחק שוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
