מחפש מברג פנוי להברגה

כשהגעתי לארץ נורא התגעגעתי למוזיקה ישראלית, כזאת שהיא לא דווקא המוזיקה הרגילה שהתנגנה לי בנגן מוזיקה או שהשגתי מחברי המשתנים לטיול.

אז לא פלא שבימים הראשונים בארץ נהגתי להקשיב לכל ה"רדיו קול המדינה", "רדיו אמצע הדרך" וכאלו. סוג התחנות שאתה יכול לשים פול ווליום "פמלה" או "הפרח בגני" של זוהר ארגוב ולהרגיש מה זה ערס. למרות שזה היה עוד מזרחי איכותי, אני בטוח שבחור אשכנזי קטן שנוסע במכונית עם שירים מזרחים ומנסה לראות קשוח זה מראה מאוד משעשע.

משם התגלגלתי לשירים קצת פחות איכותיים כמו "קשה לי לוותר עליה / למרות שהיא ילדה רעה" (נתי לוי ופיני חדד). מהנפילה הזאת, הדרך הייתה מאוד קצרה להדרדר סופית ונתפסתי לפנינה "אוהב אותך, אבל מציאותי" (גם של פיני חדד ונתי לוי) שכמובן ידוע שאין דבר שבחורות אוהבות לשמוע יותר מזה. רומנטיקנים השניים האלו.

פה התחיל כנראה רצף שירים שעושים לי נעים באוזן, אבל גם משהו בפנים. צובטים משהו בפנים, כמו ששיר טוב אמור לעשות. אבל ההשפעה של צמד המטומטמים המסלסלים לא היה קרוב כמו השיר "איתי" של קרן פלס:

איתי הגיע בשני
לבוש בגולף שחורה
אני חשבתי משהו זמני
שירפא לי את הלילה הקרוב
ויעזוב עם בוא האור
וייעלם ולא נזכור

איתי רגיל לריגושים
היו לו חודשים קשים
אבל יותר מידיי נשים
ולא זכה כמעט אף פעם לאהוב

הוא מחפש כתף רכה
כמה לילות של הדחקה

איתי לא מתעסק ברגשות יותר מידי
לא משנה לו מה עובר לי בחיי
אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה החורף הראשון שלי לבד.

איתי פירק חצי בקבוק
ורק חסר לו בדיוק
ממני עוד חצי חיבוק
שיסדר לו את הראש
ויירדם ועם הבוקר ייעלם
ושוב נשוב להתעלם

נעים לו לידי
גם לי קשה קצת לבדי..
הלילה נח בתוך ידי
משחקים באהבה אחד עם השני
ברור שזה זמני
ויש לו אחרות וזה לא ענייני

איתי לא מתעסק ברגשות יותר מידיי
לא משנה לו מה עובר לי בחיי
אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה החורף הראשון שלי לבד

וזאת אני שנקלעה לו בדרכו האומללה
לא מתעסקת בשלו
רק מתעסקת בשלה
שלא עושה עניין ממך
שלא תגיד לך
כמה עצבות יש במבט הזה שלך
כמה בדידות יש במגע הזה איתך

איתי לא מתעסק ברגשות יותר מידיי
לא משנה לו מה עובר לי בחיי
אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה החורף הראשון שלי לבדדד ...