כמו שהבטחתי אחרי שחזרתי ארצה, וביום ההולדת שלי, ולקראת העשרים אלף כניסות לבלוג, ושלוש שנים לבלוג, אז צריך לעשות בלוג סיכום. סיכום מאוד מסיבי.
אז נתחיל עם ה20,000 כניסות:
היפ היפ. יש לי 20K כניסות. האמת שמאז כבר היו כמעט עוד מאה כניסות אבל בלי קשר. OK, די להתפקץ, נעבור לסיכום השנה.
השנה עמדה בסימן הטיול לחו"ל. בלי שום ספק. שדרך אגב, היום, הראשון לאוגוסט זה בדיוק שנה מאז שהטסתי מהארץ.
בסיכום השנתי הקודם הכרזתי שאני וסימפוני החלטנו לאן טסים ושיש לנו גם תאריך. משם הכול כבר נהיה קשור לטיול. החל במריבות ביני לבינה לגבי איך אנחנו מתמודדים עם הטיול ומה יקרה אחרי. משם זה המשיך בלהודיע לעבודה שאני הולך עוד מעט מה שהפך את הכול להרבה הרבה יותר נסבל. לסדר סידורים לקראת הטיול, כמו חיסונים, מסלול, דרכי תקשורת, פרידות. אפילו עשיתי רשיון לקטנוע לפני הטיסה, גם בשביל החלום וגם כדי שאוכל לרכב בטיול. רכבתי די הרבה על אופנועים בטיול, כולם היו בסמ"ק גדול יותר ממה שהיה לי מותר ובמדינות שלאף אחד לא איכפת אם יש לך רישיון אבל לפחות הרגשתי בטוח על הכלי.
ואז טסתי. 9.5 חודשים מטורפים. במהלכם פרסמתי רק 5 פוסטים. התקופת יובש הכי גדולה בכתיבה. אולי אני צריך לפרסם פה מידי פעם את הדוא"לים ששלחתי הבייתה.
אין שום דרך לסכם את כל הטיול הזה, אז אני פשוט לא. פשוט וקל.
מאז שחזרתי לא עשיתי יותר מידי, או לפחות לא דברים פרודקטיבים במיוחד. בעיקר נהנתי לי מהחופש וניסתי להתרגל מחדש לארץ המוזרה הזאת. לעשות את כל הדברים הלא נכונים בקשר עם סימפ. להיפגע לגמרי מחדש. לעבור את השלבים הפסיכולוגיים של פרידה קדימה ואחורה ותוך כדי להכפיל את מספר הנשים ששכבתי איתן וכמעט להכפיל את מספר הבחורות שהתמזמזתי איתן. אז אולי זה כן היו חודשיים מחשלים ומלמדים בדרכן שלהן.
מחר אני עושה משמרת ראשונה בבית קפה החדש שאני מתחיל לעבוד בו, או יותר נכון להתמחות בו. נראה מקום נחמד. מחר גם הצבא יודיע לי האם הוא יצטרך אותי בימים הקרובים או לא.
בכל מקרה, סטטיסטיקה:
נבנה על סמך הפוסט לשנתיים בבלוג
סטסטיקה של הבלוג
מי היה מאמין, ישראבלוג הפכה את הטבלאות לבלתי חוקיות. אז יצא לי פוסט נורא מבולגן.
שורה ראשונה זה הערך והתוצאה היום (או בשבוע האחרון, מתי שכתבתי את הפוסט), זה תמיד יהיה בשחור, התשובה לפני שנה תמיד תהיה בצבע הזה, ואם יש תשובה מלפני שנתיים זה יהיה בצבע הזה.
מובן? לא. לא נורא, תזרמו עם זה. תבינו.
פוסט מספר: 193
160
90
ימים בבלוג: 1207
729
376
מספר קוראים: 20,077
15,687
כ7000
קוראים ליום: 16.6
21.5
18.6
קוראים לפוסט: 104
98
77.7 לא ידעתי שכל כך הרבה
פוסטים לחודש: 4.7
6.6
7.2 פעם הייתי כותב יותר
היום הכי עמוס:
17/5/05 144 כניסות שקראו על יום ההולדת 22 שלי
אותו יום נשאר בראש המצעד. 2 לינואר 2004 – 94 קוראים ביום אחד שבו שני פוסטים, על תוצאות של בדיקת איידס ועל הלווית הדודה
אהבה בישראבלוג:
כל מה שהיה פעם + ריבים פומביים עם סימפ', פלרטוטים עם חצי מישרא ויזיזה בלוגרית.
אוי לא, הרגע קלטתי שגם אני בישרא-סקס!
יקירתי שלי, במה שהתחיל דווקא כפגישה ידידותית, המשיך למשהו קצר ונמשך כבר מעבר ל10 חודשים. ולפני השנה יצאתי גם עם 2 בנות שהתחילו איתי בישראבלוג פעם, היה קצת טרגי, אבל אני אובר-דרמטי שזה נוגע לעניניי הוא-והיא.
קוראים מפה: 92.8% היו מישראל
93.7%
95.1% היו מישראל
קוראים משם לפי הסדר:
אוסטרליה 1.3, ארה"ב 0.9, תאילנד 0.2, אנגליה 0.2, גרמניה 0.1, אירלנד 0.1, הולנד 0.1 וניו זילנד 0.1
ארה"ב 0.7 , אוסטרליה 0.7 (אני אפילו יודע מי זאת) , אנגליה 0.3, תיאלנד 0.2 (הפעם אני יודע מי זה).
מנויים: מי יודע? L אין כרגע פרו, אולי אם אני אתחיל לעבוד אני אקנה חדש.
30
אין לי מושג, אין פרו.
קוראים קבועים: לא יודע, זה בא והולך, את יודעת. מסתבר שיש יותר ממה שאני יודע, הם פשוט מסתתרים ממני.
סטטיסטיקה שלי
גיל: 23, חודשים וחצי
חמישה ימים לפני יום הולדת 22. חודש ומשהו לפני התאריך העברי.
גובה: 176 ס"מ
175 ס"מ.
משקל:
61 קילו, דווקא מאז החזרה ארצה אני מרזה. בעיות עם נשים לא גורמות לך לתיאבון. לעומת זאת, המדריך בחדר כושר אמר שיש לי 12% אחוז שומן בגוף ואם אני רוצה לחזור לריבועים בבטן אני צריך להפחית שומן. התעצבנתי! אני? שמן?!
64 קילו. עדיין מקל, אבל מקל עם כרס שיחרור קטנה. תוצאת הג'אנק פוד.
58 קילו.
עיסוק: מלצר בהתלמדות בבית קפה פלצני במיקום מיוחד
עובד בתמיכת מחשוב בחברה בתל אביב אצל אבא
חייל
פז"מ: זהו, כל זכר כבר עבר. איבדתי את המעמד של חייל משוחרר. אני כבר מתחיל לשלם מס הכנסה וכאלו. למרות שנראה כאילו אולי בימים הקרובים אני אעשה את המילואים הראשונים שלי.
השתחררתי אחרי שלוש שנים פחות יום אחד בלבד. זה נראה כמו היסטוריה רחוקה.
עוד חודשיים למנאייק
חברה: האמת שאין לי מושג. אז אני מניח שאין. מעולם לא הייתי בקשר כל כך מוזר ובלתי ברור כמו עם הסטודנטית הרקדנית. אז אני בינתיים נהנה לי עם עוד בחורות באותו הזמן.
10 חודשים ושלושה ימים ביחד.
אין
על הכוונת: רציתי לפני כמה ימים את הידידה מהצבא, שהייתי דלוק עליה פעם. עושה רושם שהיא חזקה בחבר החדש שלה, או שסתם לא רואה בי יותר מאשר ידיד.
הא ויש גם מתלמדת חמודה בבית הקפה, בדיוק בטעם שלי. נתתי לה טרמפ בשביל להזמין אותה לדייט. היא זרמה, עד שהיא סיפרה שהיא לפני גיוס ואני ברחתי לפני שאני אעשה משהו. כנראה שיש בתוכי פדופיל נסתר.
לא רואה שום דבר חוץ מהחברה. מקסימום מחפש מישהי לשלישיה.
הצוערת
זמן מאז סקס: חזרתי לספור בשעות. מעולם לא היו כה רבות. מעולם זה לא היה כה פשוט. מעולם הסקס לא היה כל כך שטחי, מרוחק ובלתי מרגש.
כמו שאמרו בעבר; "מצבינו מעולם לא היה טוב כל כך." סופרים בשעות.
לא מדברים על דברים טרגיים.
תוכניות לעתיד הקרוב: לחזור למעגל העבודה ולהרוויח כסף. לעשות את שביל ישראל בסתיו. להחליט האם אני מתחיל ללמוד עוד שנה או עוד טיול.
להתפטר מהעבודה ולהתכונן לטיול הגדול.
להשתחרר, לעבוד בארץ עד אוקטובר, לטוס לעבוד באירופה.
דבר אחרון שהתרגשתי ממנו: יצא לי במבחן הטוהר של נענע 72% מופקר. פעם ראשונה מעולם שעברתי את סימפ'.
קבענו, טסים באוגוסט לאוסטרליה
התורנות שבת האחרונה שלי
דבר אחרון שהתבאסתי ממנו:
דיפש-מוד החליטו בסוף כן לבטל. טוב נו חפיף, לפחות יש לי שלוש מאות ומשהו שקל חופשיים. במילא זה לא יכל להרגיש הגיוני להיות של עם אחרים ולא עם סימפ'.
תחום עניין נוכחי: התחבטויות נפשיות זה תחום עיסוק? צילום, עדיין. מפרסם באיטרנט אבל לא מצלם משהו שווה כבר כמה שבועות.
צילום. אבל אני מתחיל להזניח.
ציוד צילום (וזה לא קללות):
Nikon DSLR D70s
Nikkor 28-200
50mm
SB600 flash
Nikon CoolPix 5000
Canon Film EOS 300 HP P&S something
ספר נוכחי: בדיוק סיימתי את עשו של מאיר שלו. קורא את 'הנזיר שמכר את הפרארי שלו' ואת 'הערים הנסתרות מעין' בו זמנית
התאהבות, זה ספר פסיכולוגיה.
מוזיקה שבראש: דיפש מוד (המאכזבים), אהוד בנאי, קרן פלס
אפרת גוש, kosheen ואריאל זילבר.
החלטה חדשה:
ללכת על החלומות עכשיו. כי בכל זאת הזמן מתקתק ומי יודע מתי אני אוכל להגשימם בעתיד.
1) לקרוא יותר את פוסטי נקודות המשבר שלי כדי ללמוד מהם. 2) להפסיק לרצות משהו ולהפסיק באמצע
הא, ואם מדברים על סיכומים, היום הכתומים "חוגגים" את השנה להתנתקות. שמה לעשות אולי לא הייתה כזאת יעילה. אבל לפחות מתו פחות חיילים השנה. הרעיון שניסתי להעביר היה שאני טסתי מהארץ שבועיים לפני תחילת ההתנתקות למען רחוק מהעין רחוק מהלב. והיום זה יום השנה לטיסה שלי. אז יש פה בעיה כרונולוגית. (אולי תאריך עברי ולועזי?)
אז עד לארבע שנים לבלוג, יומולדת 24, 30000 כניסות, מה שיבוא עלינו בירכתו קודם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
