מחפש מברג פנוי להברגה

כשצה"ל התחיל להכנס ללבנון התחלתי לזהות. התחלתי לזהות מקומות, מספרי ושמות יחידות. הבנתי מה הולך. אז התקשרתי ליחידה, לשאול מה קורה. לספר להם שאמנם לא הגעתי לשום ראיון וגם לא לתרגיל, אבל זה רק בגלל שהייתי בחו"ל ושאם כמו שאני מנחש, היחידה שלי קשורה לעניין והם צריכים עזרה אז אני אשמח לעזור. אמרו שיבדקו אם צריך ומתי.

מאז כבר עבר שבוע ומשהו. הספקתי להתקבל ל2 עבודות. אחת כמלצר השניה כבר-מן (של קפה). התחלתי כבר בהתלמדות כמלצר. במהלך המשמרת ביום חמישי בערב קיבלתי הודעה שיש לי צו 8 ולהתקשר חזרה. אמרו לי להגיע לקריה ביום ראשון בבוקר, משמרות בחמ"ל.

היום בלילה (הלילה שבין שישי לשבת) כמה זמן אחרי טילי החייבר על חדרה התקשרו והודיעו שמזרזים עניינים ושאני אגיע כבר מחר. אז הנה הוצאתי את המדים מהארון ואני מוכן.

מחר בבוקר אני אקום, אוכל ארוחת בוקר ואלבש מדים, בדיוק שנתיים אחרי ה5/8/04 היום שבו החזרתי את המדים בבקו"ם. אירוני משהו.

בכלל כל הקטע של טלפונים ממספרים חסויים, שמאחורי הקו יש מישהו בתורנות לילה ארוכה, שאומר לך להגיע לקריה בשעות מוזרות, מזכיר לי נשכחות. אהבתי את זה בסדיר, לא כל כך מההרס של הלילה או השבת, אלא מהלגיע לקריה בשעות שאין בהן בכלל גובניקים (חוץ מהשומרים), להכנס לבור, לעשות את העבודה הדחופה. הרגעים שבהם הרגשתי שאני בעצם עושה משהו ותורם במשהו.

אני מקווה שבמילואים האלו אני עומד לתרום את התרומה הקטנה שלי למאמץ המלחמתי.

האמת שקצת התאכזבתי כשגילו לי שצוותו אותי למשמרות בקריה ולא בחפ"ק בצפון. לא יודע, משום מה אני מרגיש שאני יוכל לעזור יותר אם אני אשב בצפת, ראש פינה או במוצב. אבל דוגרי אני אעשה את אותה העבודה רק עם איום קטיושה עם הראש. אז לפחות ככה אמא ושות' יהיו רגועים.

הבעיה היא במוצאי שבת הייתה אמורה להיות המשמרת התלמדות האחרונה שלי. שאחריה הם אמורים להתחיל להעסיק אותי בתור מלצר אמיתי. אני מקווה שהעובדה שאני מבריז להם ונעלם לשבוע לא תשפיע על ההחלטה. במיוחד לאור העובדה שהם לחוצים למלצרים במיידי. מקסימום יש לי את המקום האחר להיות בר-מן והוא אמר לי להתקשר אליו כשאני חוזר מהמילואים כדי להתחיל בהתלמדות.

הא ובמסגרת שמועות שהוחלפו כבר עם החברה גליתי דבר משעשע. או שלא. המפקד האחרון שלי בצבא, זה שאני שנאתי אותו והוא תיעב אותי ולכן לא היו לנו יחסי עבודה כל כך טובים. כמה חודשים אחרי שאני השתחררתי הוא פוטר, או התפוטר, או הופרש או שסתם הצבא רצה להפטר מכל הרב-סרן שהיו לו כמו זבל והתנהגו כמו זבל. בזמנו כשהגיע אלי השמועה הזאת חייכתי, חשבתי שצדק סוף כל סוף נעשה והצבא מעיף את החרא קצינים שלו. אבל עכשיו גליתי שבניגוד לעובדה שאם הוא היה נשר בצבא הוא כבר היה מזמן בתפקיד אחר, ברגע שפיטרו אותו, הוא הועבר ליחידה שלי במילואים. כלומר אני עומד להמשיך לשרת איתו במשך עוד שנים! פאק!

כמה מוזר החזרה לכל הקטע הצבאי. יאללה יצאתי לעשות משהו יעיל למען המדינה. אלא אם כן יסיעו אותנו למקום מגניב עם פיצוצים, אחזור בלילה הבא ברגע שהמשמרת הראשונה תיגמר.