מחפש מברג פנוי להברגה

 כמו שאמרתי בפוסט הקודם. החלטתי להשיג לי כלי תחבורה. משלי. אבל ההכנסה החודשית שלי, אם היא בכלל קיימת, לא מאפשרת לי לקנות מכונית. אז הכוונה הייתה פחות או יותר מאז שחזרתי משביל ישראל, לפני חודשיים וקצת, הייתה לקנות קטנוע.

הרעיון הזה נתמך ע"י השינויים של משרד התחבורה. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לחכות חודשיים, ל9 לינואר 2007 ואז במקום צעצוע של 50 סמ"ק אני אוכל לנסוע על 125 סמ"ק (צעצוע קצת יותר גדול). אז זה בעצם מה שאמרתי, אגרור לי חודשיים של אופנים, התעלקות על חברים והשאלת מכונית מההורים וכשיגיע 2007 אקנה לי קטנוע במספיק תשלומים כדי שאוכל לשלם אליו כשתהיה לי שוב עבודה.

אז למה עכשיו, בסוף ינואר אני עדיין מקורקע? בגלל צרות של עשירים. באמת. וחוסר החלטיות שלי. קרה מיקרה בסוף דצמבר, בעיצומו של אחד מהימים הדיכאוניים ששוטפים אותי בתקופה האחרונה, אמא שלי שואלת אותי, אם אני לא רוצה להשיג לי שוב פעם מכונית. שאהיה פחות תלוי כמו עלה נידף. שהם יעזרו, כמו שעזרו לאחיות שלי, כמו שעזרו לי במימון המכונית לפני הטיסה (הביאו לי את המכונית הישנה של אחותי בחינם). אז אמרתי לה שאני מעריך את ההצעה, אבל אני לא אוכל לממן שום חלקיק במכונית כרגע ובמילא אני מתכן לקנות עוד כמה שבועות קטנוע. אז אמא הגיבה כמו שאמא פולניה (או כל סוג אחר) תגיב – "קטנוע?! כזה עם 2 גלגלים?! המכונת מוות הזה?"

דיוק 125 למכירה, הוסף בורג כאן?

אז ההצעה שלה שונתה ל"לעזור מאוד", שזה בשפה של אמא בורג, שהיא תשלם הכול. למראית עין ההצעה הזאת מאוד מפתה, אבל יש כמה חסרונות. בזמן הקרוב אני לא אוכל לעמוד אפילו בהוצאות של הדלק, ביטוח ותיקונים (שבאוטו הקודם שלי היו חצי מהמשכורת שלי). האמת היא שרוב הסיכוי שאם אני אגיד את לאמא שזה מה שיגרום לי לא לנסוע בקטנוע, אז היא תרצה לממן גם את הביטוח והתיקונים.

אבל נשארנו עם 2 החסרונות הנוספים. הראשון הוא שרציתי קטנוע. באמת, נמאס לי, אבל ממש נמאס לי מהפקקים של גוש דן. שלא לדבר על למצוא חניה. כמה יותר טוב בפריפריה, בלי בעיות חניה ופקקים, או למען הדיון בניו זילנד ואוסטרליה שכמעט ולא עמדתי בפקקים.

הקטע השני, שהוא יותר משמעותי, הכספי. כאילו, אני תיכף כבר 24, לא הגיע הזמן להפסיק להסתמך על ההורים, במיוחד כספית. ומכונית במימון ההורים זה רק לחזק את הקשר עליהם.

האמת שאם הייתי יודע מה התוכנית שלי לשנה הקרובה, אז אולי הייתי יכול להחליט לפי זה. איפה אני עומד ללמוד? עיר או במכללה מרוחקת? האם אני אצא מהבית בגלל זה? רחוק או קרוב? איפה אני עומד לעבוד בחצי שנה הקרובה? כל מיני שאלות שאין לי מושג מה לענות עליהם. אז אני מתעלם מהם. כמו גם מהסכנה הסטטיסטית שגלומה באופנוע.

אז השאלה הגדולה שנשארת היא בעצם מכונית במימון ההורים או קטנוע חמוד ומעפן בזכותי בלבד?