מחפש מברג פנוי להברגה

 בתגובה לדואל שלי:

[ נ.ב. על ההתחלה; אם את/ה מבקר מספר 23,456 אז תעשה טובה ושמור את תמונת המסך ושלח לי ]

מוראד הוא גרמני ממוצא תורכי. חי כל החיים שלו בגרמניה אבל מרגיש תורכי בכל רמ"ח אבריו. אף אחד חוץ ממני לא הצליח לבטא את השם שלו נכון, אז כולם קראו לו moo . באוסטרליה זה עבד טוב. בתאילנד קצת פחות. בתאית moo בטון גבוה זה חזיר. אפילו התאים יכלו לראות את ההומור בתורכי בשם חזיר.

ומה נהיה ממנו? נמאס לו לחפש באוסטרליה פירות לקטוף והוא מיצה את תחום מדריך הצלילה אז הוא חזר לגרמניה. התאהב לו בעוד איזו בחורה, כמו שהוא עושה כל כמה שבועות. מתלונן על הגרמנים, בוכה על מזג האוויר, ממשיך לחשוב על לעבור לתורכיה, או לחזור להדריך צלילה לתיירים במקום חם כלשהוא על הגלובוס אם הבחורה רק תבוא איתו.

פיל, הוא עדיין סמרטוט. חזר לסקוטלנד, מולדתו, אהובתו. עדיין מחפש את אהובתו החדשה, זאת שתחליף את האחת ששברה את הלב. שבגללה הוא ברח למקום הכי רחוק שהוא יכל למצוא - לאוסטרליה לשנה. הוא טכנאי במפעל גרעיני בשירות הוד מלכותה כי אין הרבה ביקוש לארכיאולוגים באי הבריטי. רוכב על אופניים בינתיים.

איימי היא עדיין מאמי. ההולנדית גדולת החזה וזהובת השיער עדיין עם הצמוד שלה. זה שכל פעם שאחד מאיתנו ניסה משהו איתה היא שלפה תמונות שלו, כולל ערום במקלחת. היא עובדת במעין מעון יום לילדים עם איזו בעיות (אף פעם לא הבנתי בדיוק) מנצלת את החופשות האירופיות של חודש בשנה בשביל לקחת את הצמוד לויאטנם לשלושה שבועות. מאושרת סך הכל וכבר לא מזכירה את הרעיון לבוא לביקור בארץ הקודש.

טובי(אס) הגרמני. עדיין חביב הקהל. בוכה כמוני על הכסף, הקור, ההחלטות של האוניברסיטה והרצון לשוב לטייל.

הייתי רוצה לדעת מה קורה גם עם מארק הבלגי (פלמי, הוא היה כועס אם לא הייתי מדגיש את זה). אבל איבדתי את הדואל שלו. הוא אחד היחידים שלא הצלחתי להבין מה גרם לו לעזוב הכל ולהתחיל לטייל, מה הסיבה שלו. ממה הוא ברח? או מה הוא חיפש?

מפליא איך כולם בורחים ממשהו או מחפשים משהו, אבל בסוף, כמעט כולם חוזרים בסוף הטיול למקום שממנו התחילו. קצת יותר חכמים, קצת יותר מנוסים, עם המון חוויות, אבל בבסיס אותו דבר.

אפילו מאט הרדינג, מ"איפה-לעזאזל-מאט-נמצא.קום" בסוף חזר בדיוק לאותו מצב. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר.

ואני, מה אני?

החודש אהיה בן 24 . שבוע בעבודה חלומית וכבר מרגיש כלוא ומשועמם. רשום לחצי מהמוסדות האקדמיים בארץ. רוכב על אופניים, שוחה בבריכה ורץ למרחק. משתעמם למוות ברגע שמשאירים אותי רגע לבד. מחפש מטרה, משהו להשקיע את כל כולי בו. נגיד קריירה או בחורה אהובה. אסתפק בקצת צומת לב, או לפחות קצת סקס טוב להעביר את הזמן בריגושים שטחיים.

קורא ספרים על טיולים ושומע בזמני החופשי דני ליטני להרגיש כאב, להרגיש קצת חי.