נצ'עתי לשנטיפי. אחזור במוצאי צ'בת.
נצ'עתי עם צ'ימפוני. כן. כן. סימפוני.
מי שצ'מבין, רוב הצ'יכוי, ימצמץ עכשיו לעברי בחוצ'ר הבנה. ככה אנצ'ים במציאות עצ'ו. ואז הביטו עלי במבט של "השתגעת?" . ואמרו "זאת שאתה הגדרת הכלבה המניפולטיבית והסוטה ההיא?".
אז אאא, כן.
איתה.
צ'וף צ'בוע של צ'נטי וצ'יונים. וכמו צ'אמרתי, אחצ'ור במוצ'"ץ'. אם לא נהרוג אחד את הצ'ני קודם.
עדכון. חזרתי בשישי בערב.
אז כן, נבואה שמתגשמת. מסתבר שיותר משעתיים שלוש ביחד אנחנו מתחילים לריב, למרר אחד את השני. ויש סיכוי שעוד כמה שעות מנסים להרוג אחד את השני.
טיפשי לחשוב שאנחנו יכולים להציל אחד את השני. אני מחפש מישהי שתהיה מקום רך והיא במסע הרס עצמי.
יכלתי להשאר לבד בפסטיבל. אבל המקום היה כבר כל כך מלא באנרגיות שליליות. וכבר התחלתי להשתגע מלשמוע על אנרגיות וצ'קרות. אז לקחתי את הברירה הקלה שלא כוללת להיות לבד ו/או להתיידד על זרים ונסעתי הבייתה.