מחפש מברג פנוי להברגה

אני לא מאמין ששבועיים לפני השחרור אני עובד הכי קשה שעבדתי בכל השנה אחרונה. סוף כל סוף הגיעו שני האנשים שאמורים להחליף אותי. אני אמור לחפוף כל אחד על צד מסוים בעבודה שלי. כמובן שהכל הולך לפי השיטה הצבאית; עד שהשיגו חיילים חדשים עבר המון זמן, אז אני צריך ללמד מה שאמור לקחת חודש וקצת בשבועיים. כלומר לסיים הכל לפני שאני הולך. זה לא שיותר מידי אכפת לי מה יקרה אחרי שאני הולך, במיוחד בגלל היחס מהמפקדים בזמן האחרון, זה פשוט שאחרת החופשת שיחרור שלי בסכנה. שזה באמת לא מקובל עלי! גם ככה היא די קטנה.

בעצם כן אכפת לי קצת מה יקרה אחרי, זה מה שאני משאיר מאחור, לפי האקורד סיום יזכרו אותי החברים בצבא. לעזאזל, איך אחרי שנתיים ו 11 חודשים אני עדיין כל כך צעיר לפעמים.

תהיה הסיבה מה שתהיה, אני מלמד אותם במרץ. אבל כל אחד לומד חומר אחר. אז אני יושב עם אחד, נותן לו משהו לתרגל וישר רץ לבחור האחר. אין לי דקה מנוחה, אין את הפסקות ה-10, 12, 2 ו-4 הרגילות. אני רק מתרוצץ בניהם כל היום.

זה כל כך לא אני להיות רע, להכריח אותם לקרוא, ללמוד ולהישאר מאוחר. איזה מאוחר, רבע לשש! אפשר לחשוב, אני נשאר איתם, לפעמים אפילו אחריהם. איך ששעה חמש מתקרבת, אחד הבחורים מתחיל לבכות, "אבל יש לי רכבת עוד כמה דקות והיא תחסוך לי שעה". רק שהוא אומר את זה כל עשרים דקות. כל כך עצבן אותי, צעקתי אליו שאם הוא ממשיך להסתכל בשעון כל שתי דקות הוא נשאר עד שבע. מי חשב שאני אצעק על אנשים בגלל שטויות כאלו?

בכל מקרה, כל הלימוד, הדאגה, ההתרצויות והצעקות ממש לוקחות ממני את כל האנרגיות. אני חוזר הביתה מת. אז מה אני עושה בשלוש וחצי בלילה מול המחשב כותב פוסטים? נרדמתי מול הטלוויזיה קצת לפני שמונה בערב ומחצות כשהתעוררתי אני לא מצליח להירדם חזרה. וזה למרות שאני מת מעייפות. טוב נו, מחר יתחיל סוף שבוע, אפשר לישון 12 שעות רצוף.

אבל לפני הסוף שבוע, כלומר מחר, בעצם היום, בקיצור ביום חמישי, עוד ארבע שעות, אני לוקח את הצעירים לסיור בבסיס האם ויותר חשוב לחתימות. הסבר: כל פעם שחייל לוקח משהו מהאפסנאות הוא חותם על זה שהוא אחראי על שלמות הציוד. מאז זה נשאר תקוע לו כמו עצם בגרון שהוא תמיד מפחד שיעלם חלק מהציוד. אז כן, גם אני במשך שלוש שנים הצלחתי להתחייב על כמה עשרות אלפי שקלים של ציוד. ממחר מישהו אחר יצטרך לדאוג לו. שכנעתי אותו שכל הציוד נמצא. אני די בטוח שהוא נמצא אבל אני לא בטוח איפה. כמו שעשו לי כשהייתי צעיר, ככה גם הוא יעביר את זה עוד שנתיים למישהו אחר.

הא, דרך אגב שכחתי להכריז, אני יוצא לחופש"ש ב20 לחודש (יולי), כלומר עוד שמונה פעמים לקום בבוקר לצבא, כולל זאת עוד שעתיים ומשהו. תחילתה של תקופה חדשה.

נ.ב. קיבלתי בקשה להצטרף לטבעת חיילים והיא הזכירה לי. מישהו מוכן להעביר חתימות על הטבעת, כלומר מישהו רוצה להיות אחרי עליה? אני צריך להוריש אותה למישהו, שיאשר משתמשים חדשים וכאלו. יהיה חבל לי למחוק אותה למרות שתיכף כבר אין לי קשר אליה. מתנדבים?