מחפש מברג פנוי להברגה

מפתיע כמה הרבה אנשים הזמינו אותי לביקור בביתם בחיפה. מפתיע כמה פעמים אמרתי "כן, כן בטח, אני אתקשר אלכם ואגיע" כאשר ידעתי שאין סיכוי שאני מגיע עד חיפה הרחוקה רק בשביל לפגוש אותם. לא שחיפה היא כל כך רחוקה, אבל שאני אטרח ואצא לי ממשולש נתניה-פתח תקווה- רחובות שהוא חיי רק כדי לפגוש אותם?!

מפתיע לעומת זאת איך כשמישהי מסויימת מזמינה אותך, אתה ישר אומר כן, אורז תיק ומתכונן לנסיעה. מפתיע, אבל מרגש...

אז מי אמר ששום דבר טוב לא יכול לצאת מסטיות לרכבות?!