מחפש מברג פנוי להברגה
אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים |
 כינוי:
בן: 41 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2004
פיכס
אני ער עכשיו, בבוקר יום שבת. התעוררתי כבר בשש וחצי בבוקר. איזה באסה. אולי כי התמוטטתי כבר בשבע בערב אתמול. יותר מידי פעילות בימים האחרונים ופחות מידי שינה. גם כואבת לי הבטן, אולי כי לא אכלתי ארוחה נורמאלית וגדולה מיום חמישי בצהרים. אולי גם זה מתקשר לכמעט שתיים עשרה שעות שינה.
והמכונית דורשת גם עוד כמה מאות שקלים לתיקנים של דברים קטנים.
והשרירים כואבים.
והעבודה המושלמת כנראה לא תצא אל הפועל. אפשר להבין את זה אם הבוס מסננן אותך בטלפון, נכון?
ואמרתי משהו שהתפרש ממש לא טוב, די באשמתי ועכשיו כועסים עלי.
ואיך הכל נראה כל כך טוב רק לפני קצת זמן, אתמול בבוקר ממש.
אני אלך לאכול ארוחת בוקר, אולי אני ארגיש טוב יותר, לפחות פיזית. ועם קצת תקווה וקצת רצון טוב, המיני דיכאון הזה, הראשון בהרבה זמן, למען האמת מאז שיצאתי לחופשת שיחרור (חודש ומשהו), יעלם עד מחר בבוקר.
עדכון: שתיים בלילה, אני שבע, מלא אנרגיה, מתכונן לשינה. שיפצרתי את המכונית בעזרת דבק ואיזולירבנד, הסברתי למה התכוונתי במשפט הפוגע. אז המצב השתפר פלאים. חוץ מעבודה הכל טוב. עבודה זה דבר שאני בעצם לא באמת רוצה - אז הכל טוב!
ידעתי שהכל ישתפר תוך יום. לא חשבתי שזה כל כך קשור, אבל זה מדהים כמה פשוט להיות מאושר אחרי השחרור.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
