7:20 בבוקר, ערב יום כיפור, חזרתי מעוד משמרת לילה. היה משעשע כרגיל, לא נגעתי בקפה, ברחו לי עם 50 שקל, אני מסטול מעייפות.
התחלתי לאסוף פחיות ובקבוקים למחזור. הרי במילא במשמרת לילה מרוקנים פחים. ככה אני גם אשמור על הסביבה וגם אעשה עוד כמה שקלים כל משמרת. לפחות בשתיים וחצי בלילה זה נשמע הגיוני. הרבה דברים נשמעים הגיוניים רק בלילה. אבל מה, יש לי כבר איזה 15 בקבוקי בקארדי בתא המטען של המכונית, אז כדי שאני אמשיך.
בכל מקרה, לעזוב את הבירבורי בוקר, מה שרציתי לספר זה שאני לא קפצתי על ההזדמנות,
לא שיניתי את התנגדותי,
אני לא עובד ביום כיפור.
יש מישהו מתחנה אחרת שהחליט ללכת על ההזדמנות.
אני גאה בעצמי, למרות שהחברים טוענים שאני אידיוט, והמבוגרים מרוצים, אני מרגיש טוב עם עצמי שעשיתי את ההחלטה הנכונה לפי המצפון שלי.
אני אלך לישון עכשיו,
אקום לארוחה חגיגית (זה לא באמת מפסקת אם אף אחד לא צם)
אלך לבית כנסת לפגישה השנתית שבה אני ארגיש צבוע כתמיד בבית כנסת,
ואלך לראות סרטים ולשחק מונופול על חברים.
חג שמח, או משהו כזה (החג היחידי שאי אפשר להגיד עליו חג שמח). גמר חתימה טובה...
עדכון: בסוף גיליתי מי עושה את השמירה של יום כיפור. עושה אותה עובד של תחנה אחרת בשם ג'מיל. אני משער שלא מפריע לו לעבוד בחג יהודי. כרגיל הערבי עושה את העבודה השחורה של היהודי