חלמתי שאני הולך לגינת הירק שלי, והגינה מלאה. מה מלאה? מפוצצת בירקות. יש שם 5 אבטיחים, ולא אבטיחים אישיים אורגניים וקטנים כמו שיצאו לי, אבטיחים מהסופר כאלו שצריך את 2 הידיים בשביל להרים אותם. מלונים צהובים מבהיקים, מחוספסים עם רשת עמוקה. עגבניות אדומות מלאות, גדולות וזקורות. וטוב, אתם מבינים את הקטע.
הבעיה היא שלמרות שהיו הצלחות אורגניות לא קטנות בדמות המון עגבניות שרי, מלפפונים וכמה אבטיחים עסיסיים וקטנים, הגינה סובלת בחודש האחרון מהקור. ודי נעלמה לה. במיוחד מרגע שהתחלתי ללמוד ולישון חלק מהלילות לא בבית, מה שהתחיל הקור, סיים החוסר זמן ותשומת לב שלי.
אחרי זה חלמתי על בחורות, שוב החלום הביזארי המטריד הזה של כל הבחורות שעברו בחיי, כל אחת באיזה אירוע שהיא לא במציאות הייתה בו. כל גבולות המקום והזמן בינן מתמוססים. החלום החוזר הזה קורה כל כמה שבועות והייתי שמח אם הייתי יכול לשים שומר גדול בכניסה שיעשה סלקציה לחלום, כי היו שם כמה בחורות שממש לא רציתי לפגוש.
ואז התעוררתי וקמתי, ולפני שנסעתי ללימודים, הלכתי לבדוק בערוגה, ובאמת לא היה שם כלום חוץ מ2 עגבניות קטנטנות ופגועות מהקור. ולא, גם לא הייתה שם חברה, אפילו לא אחת.
* עגבנייה = פרי עגבים = "פרי החיזור" כתרגום ל"תפוח האהבה" בשפות אירופאיות.
מעניין אם התת מודע שלי יודע את זה כשהוא עושה לי כאלו מטפורות מוזרות?