מצבנו לא מי יודע מה, אסירים מתרוצצים להם בארץ, ילדות נרצחות על סיגריות בשירותים, כדורגלנים משבשים משחקים, גם שופטים לוקחים שוחד, גם שופטים אמיתיים, הפסקת אש זה אומר רק כמה קאסמים ליום, איראן מנסה להשמיד אותנו, גם הסורים חושבים איך לעשות את זה, בעצם גם החזבללה והחמאס, אבל מה זה השמדה ואיום קיומי שגם הקיום הוא לא משהו, אנשים רעבים, עייפים, מדוכאים. הא וגם לא יורד גשם בשביל החקלאים.
וגם בחזית האישית המצב הוא לא המשובח ביותר, לא עובד, לומד לפסיכומטרי כל הזמן, או לפחות עושה את עצמי לומד, אין כסף והקצת שיש הולך על לקנות משקפים חדשים, במקום אלו שנגנבו, לא נפגש עם חברים, לא הולך לחדר כושר, מאבד את כל הכושר הגופני שהיה לי משביל ישראל, לא עושה מדטציה, לא עושה סקס, אין אהבה, לא ישן טוב, לא קורא מספיק, רואה יותר מידי טלווזיה, דוחה משימות בירוקרטיות שאני חייב לעשות, אין לי אמצעי תחבורה, לא מתמיד בטיפוס קירות, לא מתמיד בעליות מתח היומיות, קר לי, כל הזמן קר לי.
הא, ובנוסף להכל כבר 11 בלילה, אחרי שלמדתי היום איזה 250 מילים חדשות לפסיכומטרי ועדיין נשארו 15 שמסרבות בכל תוקף להלמד ומחר בבוקר יש בוחן על המילים האלו.
אבל
כלום לא עצוב הכל כרגיל כלום לא קורה פה כלום לא קורה פה הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב הרבה בחורות יפות והרבה אמנות ותרבות הרבה מילים בפסיכומטרי והרבה חלומות מתרסקים ולי זה נראה פתרון ללכת לישון הלילה
כי מחר הכל מתחיר להשתפר! מחר הוא היום הקצר ביותר. השמש תשקע מוקדם והלילה יהיה ארוך וקר. אבל זהו, מכאן יהיה רק יותר טוב. מה21 בדצבר, יום המפנה החורפי, הכיוון יתחיל להשתנות, הלילות יתחילו להתקצר, הימים להתארך. השקיעה תתאחר ותתאחר, יהיה יותר זמן לעשות דברים בחוץ, יהיה תחושה של יותר זמן. ככל שיהיה יותר שעות אור יהיה גם יותר חם. מאמצע ינואר הטמפרטורות יתחילו לטפס והנה כבר תיכף יגיע פברואר, עם כמעט תחילת האביב, סוף הקור והגשמים. סוף הפסיכומטרי ב19 לפברואר וחזרה לחיים נורמליים, חמים, עם סנדלים, זיעה ועונת המלפפונים. אז,
כלום לא עצוב הכל כרגיל כלום לא קורה פה כלום לא קורה פה הכל שקט, הכל שקט איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים (זכויות היוצרים נחמסו באכזריות מאביתר בנאי ומילותיו נהרסו על ידי)
נכון שזה נפלא היכולת שלי להצמד למשהו אחד טיפשי שעושה אותי אופטימי ושמח. בלי באמת סיבה הגיונית. אבל לא צריך הגיון בשביל להיות מאושר. לעומת זאת, נראה לי שיכלתי להמשיך למצוא סיבות למה חרא ועצוב, בכל זאת זה הרבה יותר קל. במיוחד ליהודים. לא סתם הטלת האשמה כונתה The Ultimate Jewise Weapon בסרט הפטיש העברי.
אבל אז נזכרתי במשהו שלימדו אותי, המחשבות שבמוח עוברות על קשרים בין התאים הנוירונים, כל מחשבה מחזקת את הקשר בין 2 נוירונים. כלומר ככל שתחשוב כמה שרע לך, כל דבר שתחשוב עליו יזכיר לך שרע לך ודפקו אותך. אם תשתדל לחשוב על החיובי, תהיה מאושר, תדחיק את העצוב, אולי אפילו העולם יחייך אליך. קצת פשטני, קצת פופוליטי וביולוגיה בגרוש, אבל דוגרי במהות שלו נכון.
אז מה אמרנו, הא כן, יום היפוך החורף, מדהים איך בהמון תרבויות יש בתקופה הזאת התחדשות, לידה ואור. יש אנשים שמאמינים שביום הזה נולד האל מחדש, השמש מתחילה את מסעה מחדש. מתחילים שנה חדשה. לא סתם הרומאים הנוצרים בחרו את התקופה הזאת כתחילת השנה החדשה. ואל תגידו שזה התאריך שישו נולד בו, כי זה חיקוי של תאריך הלידה של השמש.
הנצרות חוגגים את חג המולד עם אורות על עץ האשוח, שבטים בצפון אירופה היו חוגגים עם מדורות גדולות ואנחנו חוגגים את חג האורות עם חנוכיות.
ויש כאלו שסתם עושים מסיבות ענקיות, מסיבת נשים במנחת עין יהב לכבוד החילוף החורפי.
או סשן מדטציה להתחבר לשער האנרגטי בלילה הזה, או משהו כזה.
דרך אגב, לא רק שלא ממש ברור למה אנחנו מדליקים חנוכיה, אלא יותר לא ברור איך החנוכיה אמורה להראות. דברו על נר אחד, להראות את הנס, אז איך הגענו ל9 נרות? לא ברור. בכלל בית שמאי מפרש שצריך להדליק 8 נרות בלילה הראשון וכל לילה להפחית אחד. אבל כרגיל אנחנו חיים לפי פירוש בית הלל.
כנראה שאני סתם מנסה לדחות את הזמן לחזור ללימודים.
אז שכל אחד יחיה באומנותו, כל עוד זה עושה אותנו מאושרים, והעיקר שנשמח בחגינו ונשאר אופטימים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
