מחפש מברג פנוי להברגה

הייתי בהופעה של הבן של מאיר אריאל. איך קראו לו? לא זוכר. נו הבן, זה שהתחזק, סטייל ברסלב. מה שניהם ככה? טוב, אז אחד מהם.

הוא סיפר שבתור ילד הוא אהב מאוד טלווזיה ואבא שלו מאיר, שנא.

מאיר היה נכנס לחדר, מאיים לזרוק את הטלווזיה מהחלון ויוצא בכעס.

רק כדי לחזור אחרי רבע שעה ולהכריז אותו דבר.

ושוב

ושוב

מאיר אריאל טען שהטלוויזה זו קנוניה אחד גדולה להקהות את הלב. שנחשף לכל כך רוע, שפשוט לא יהיה איכפת לנו.

וכרגיל, בין גיבוב השטויות של אריאל מסתתרת אמת. כי הרי איפה אחרת הייתה נחשף לכל כך הרבה מוות, רצח, אונס, אלימות ותככנות מאשר בטלווזיה.

ולפעמים אני עוצר את עצמי ומרגיש שאני לא יכול להמשיך לצפות בזה.

כי אולי זה אלימות סטרילית, כי אף אחד באמת לא נפגע, אפילו לא רואים דם או סבל ואף דמות עגולה לא באמת נהרגת אבל לפעמים אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך לצפות בזה.

שלא לדבר על הסרטי אסונות.

אבל אפילו, ראיתי לפני שבועיים פרק של האוס. והפסקתי באמצע. לא יכלתי עוד עם כל המוות, הסבל והציניות הזאת.

האם יכול להיות שאני מצאתי מישהו/משהו יותר מידי ציני בשבילי?!

עברנו את פרעה - מאיר אריאל

היא באה לפגישה לובשת שפם
הייתה לה עמידה של מפקד קומנדו ים
ביקשתי קצת שקט דיברה בקול רם
רציתי לשכוח היא רצתה גם

ביקשתי קצת רכות וחמימות גם
כי אני קר וקשה
אבל עברתי את פרעה (קר וקשה עלאק)
אעבור גם את זה

חית הברזל - מאיר אריאל
מקובל שהרביעית היא רומי
מקובל שרומי היא אדום
ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום
כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה
עם חלונות ההצצה אל הזירה
המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף
ודם מציף את תת ההכרה
תחליף תחנות תמיר ערוצים
תשוטט כאוות נפשך בעולם
תחשוב שאתה מחוץ לכל זה
לא נוגע לך זה שם
אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה
שאתה עוד אחד שיורה ויורה
מתרגל לחסל בלחיצת כפתור
חיית טרף גלדיאטור

תקופת המתכת, עידן הברזל
מזכיר לי חיה מחזון דניאל
חיית המתכת, חיית הברזל
כל כך דומה שאני מתבהל...

הרי בגלל שכבר חודש אין, זה כל מה שמעסיק אותי.

אבל איכשהו על חודש בלי סקס אין הרבה על מה לספר.

לעומת זאת, בצמחים דו פסיגיים, העלים מחוברים לנצר בפטוטרת שמתחברת ליד הנצר החיקי, כשכל המפרק נוצר בחתיכה אחת מהמריסטרמה האילנית. ואולי זה נשמע כמו שטויות מוחלטות - זה מסביר כל כך הרבה. מסוג הדברים האלו, שבהסח הדעת קילפת עלה, פירקת אותו וראית את המבנה הפנימי שלו. אבל בעצם לא הקדשת לזה מחשבה שניה. ברגע של אֶאוּרֶקָה בשיעור מנומנם, פתאום אתה מבין איך זה בנוי, איך זה נבנה ולמה.

אני אוהב ללמוד תואר במדעים מדוייקים.

החברים, הכלבים, הזיונים, המשחקים
על הכל ויתרתי

בשביל התואר

אין לי חיים פרטיים.

כל היום באוניברסיטה משמונה ועד החושך,

כל הערב עושה שיעורים או חוזר על החומר,

כל לילה נפגש עם אנשים מהפקולטה ומדברים על אנשים מהפקולטה