המקום להכל.

תכירו זה אני:

אני בנאדם מפגר

בנאדם שלא יודע לסתום ת'פה.

בנאדם שמדבר בלי לחשוב

ואומר דברים פוגעים כי הוא לא חשב פעמים.

אני בנאדם אידיוט

שאף אחד לא מצליח להבין אותו נכון.

בנאדם שזורק מילים לאוויר סתם ככה.

בנאדם שנותן לעייפות להשפיע על דרך החשיבה שלו.

אני בנאדם מפגר,

כי אני לא מצליח להבין את עצמי ואת הלב שלי.

אני בנאדם שמרשה לעצמו יותר מדי.

אני בנאדם רע.

אני אידיט, כי רק אני הצלחתי

לאבד ביום אחד שלושה מתוך חמשת האנשים הכי חשובים לי בעולם.

כפיים לי.

מעניין למה אני מרגיש ככה בזמן האחרון...

אולי זה כי אני לא מצליח?

יכול להיות?

הממ...

אולי אם אני אגיד לה?

נגיד שאמרתי, זה עזר?

יכול להיות...

אם אני אגיד והכל ילך טוב

ואני אהיה מאושר סוף סוף?

הלוואי...זה ישפר את הרגשתי?

בוודאי שכן...

אבל מה זה לא יצליח

והכל יהרס? אנחנו נתרחק...

תנו סיבה אחת לסכן הכל?אבל מצד שני...

ככה זה בחיים.

וכמובן שאנוכי חובב הצפנים הסתיר בתוך הפוסט המאוד דרמתי הזה מסר...

זה שם בתחילת השורות... לא קשה לראות את זה...

הלוואי ותתני לי סימן לעשות את הצעד האחרון אליך...

ומחכה לסימן ממך...