ממצב אנשים??

היום החלטתי למרות שאני על הפנים לכתוב פוסט אופטימי....אני אשתף אותכם בדברים שאני אוהב...

אז ככה...קודם על הרכב החמוד שלי...הוא לא הכי חדש פולסווגן פולו שנת 96' אבל הרכב הזה משרת אותי כבר שנתיים...

אני ממש אוהב את האוטו הקטן הזה...וטפו טפו טפו נוסע כמו שצריך גם...

ועכשיו נעבור לחלק האמנותי.....קעקועים!!!!

הקעקוע הראשון שלי היה באוגוסט 2007 עשיתי אותו בת"א...חשבתי שאני אמות מרוב כאבים...אבל ת'אמת? זה באמת לא היה כזה נורא....

הקעקוע השני שלי עשיתי בינואר 2008 הכי ספונטי שיש...

הקעקוע השלישי....עשיתי אותו במהלך דצמבר 2013 שלוש פגישות לקח לי לסיים אותו...אבל סיימתי ואני כל כך שמח שיש לי אותו...

הקעקוע הרביעי...גם במהלך דצמבר עשיתי אותו הכי סופנטני...בין פגישות אמרתי יאללה נעשה אחד...

וזהו...הורדתי עד היום 14 ק"ג...ועדיין יש עבודה....

ונסיים בזה...לילה טוב עפיפונים!!

לכל מי שלא רואה...רשום No Pain No Gain....

ממצב אנשים??

האמת אני כותב כאן באמת שלא בשביל צומת לב או רחמים...באמת שלא מעניין אותי אם מישהו נכנס לפה וקורא את מה שאני כותב..

אני כותב כי באמת איכשהו זה עוזר לי ומוריד ממני המון דברים מהלב...

אני עוד מעט בן 25....פתחתי את הבלוג הזה בכיתה יא...היה לי משעמם...הייתי שותה כל יום שישי וחוזר הביתה מסטול מהתחת..וכותב על זה פוסט..

הימים האלה עברו מזמן....

כתבתי לפני שנה בערך שניתקתי קשר עם רוב החברים שלי...תאמינו לי לא מצטער לרגע...אבל הלבד הזה באמת מתסכל אותי...

אני בקשר עם כמה אנשים כן יש לי עדיין סוג של חיי חברה..כשאני לא עובד...וזה נדיר כשאני לא עובד...אני 24/7 במפעל טוחן וטוחן..

אני לא כותב על זה שאני לבד....ללא חברים...איכשהו התרגלתי לזה...אני כותב כי אני לבד מבחינת זוגויות...לא טוב לי בכלל..אני באמת מיואש מהעניין שאני לא מצליח להכיר בחורה טובה ונורמלית...רוב הפייסבוק מפוצץ בבנות שמחפשות בחור טוב...שיהיה להן בהצלחה באמת מאחל להן...אבל עם תמונת פרופיל שאת חצי ערומה אני לא יודע איזה בחור טוב יכתוב לך...זה גם מה שחסר היום בעולם...צניעות בנות צניעות לפעמים זה טוב....

לא בא להטיף לכן חס וחלילה אבל באמת שום בחור לא יכתוב לכן..וגם אם יכתוב מאחל לכן את כל ההצלחה..

נחזור אליי...אני יוצא פה ושם לדייט מכיר בנות טובות באמת..אבל יום יומיים וזה נגמר....לא יודע למה ומדוע...אבל לא מסתדר..אני יחסית עדיין רגיש...וזה הפאק הכי גדול שיש בי..מתחבר לבנות מהר מדי ומקבל את הבומבה.....יכול להיות שאני צריך לשנות את הגישה שלי? אבל באמת שאני לא מסוגל זה אני...עברתי כל כך הרבה חרא בשנה שעברה....בגידות אירוסין...ואני משום מה מאמין באהבה....יהיה בסדר...

מתישהו....