| 10/2007
שביתה
יש שביתה. המורים שלנו, של התיכונים, משביתים את בתי הספר ומפסיקים ללמד.
שמעתי המון תגובות על השביתה הזאת.
"זה מדהים, זה נהדר, העיקר שלא לומדים חופש חופש חופש!"
"זה חרא יש לנו המון בגרויות בסוף השנה נדפקנו לגמרי."
"זה פשוט הדבר הכי מושלם בעולם, ככה אני פשוט לא צריך ללמוד יותר!"
"זה נורא, אין לי שום דבר לעשות, השביתה הזאת נורא משעממת."
אבל עד עכשיו לא שמעתי משהו שאומר, "השביתה הזאת נורא חשובה, המורים עושים את העבודה הכי חשובה במדינה הזאת העתיד בידיים שלהם ולממשלה לא איכפת."
אז אולי לא שמעתי, אף אחד אומר כזה דבר (בקרב התלמידים) אבל אני אומר את זה. ואומר את זה שוב ושוב כדי שזה יתחיל להיקלט בתודעה.
למורים יש את העבודה הכי חשובה במדינה.
אם משקיעים בחינוך, הרפואה משטפרת, הביטחון משתפר, אחוזי האבטלה יורדים, המשק משגשג. אין מה לעשות בלי חינוך אין לנו עתיד.
בראשיתה של מדינת ישראל היינו מאוד סוציאליסטים. היינו מדינה בחיתולים, עניים ולא מנוסים. אבל רשמנו המון סיפורי הצלחה. נשים עברו מבית לבית ונתנו לאימהות חלב, כדי שהן יוכלו להאכיל את ילדיהן (כך בעצם טיפת חלב החלה), בבתי ספר היו דואגים שלכל התלמידים יש מה לאכול, היינו נותנים קצבאות נוחות.
וגם דבר נוסף, השקענו בחינוך הרבה יותר, למרות שהיינו עניים הרבה יותר.
אבל מאז הימים עברו, ואנחנו כבר לא אותה מדינה קטנה ומסכנה שמבינה שהיא צריכה להשקיעה בחינוך כי החינוך הוא העתיד. ממש לא, כי אנחנו העתיד וחינוך זאת השקעה מיותרת.
ובנוסף לכך גם הפסקנו לתת קיצבאות נוחות וגנבנו לתושבים שלנו את הפנסייה שלהם, הרעבנו ניצוליי שואה, התעללנו בנכים, באמהות חד הוריות ובקשישים.
גם התחלנו להפריט הכל. מכרנו את החשמל, המים, התחבורה הציבורית, את הקיבוצים, הבנק לחברות פרטיות. כי הרי הן יודעות לנהל עסקים והמדינה לא. אבל האם חברות פרטיות גם יודעות להתחשב בחלשים של המדינה ולא רק בעצמן?
וככה גדלנו, התרבנו, המשק שיגשג, העסקים פרחו, השוק החופשי היה בשיאו והקפיטליזם חגג. אבל העניים שמהווים כיום ככמעט מרבע מהאוכלוסייה נשארו מאחור ואיתם גם החינוך.
מורה בישראל מרוויח היום כמו בייביסיטר, כמו מנקה. כל המורים אצלי בבית ספר בלי יוצא מין הכלל עובדים בעוד משרה. כי אי אפשר לעבוד כמורה בלי לעבוד בעוד איזה חלטורה מהצד- הם בקושי בקושי מצליחים לפרנס את המשפחה שלהם.
לדוגמא המחנך שלי שעובד במשרה מלאה, עם ותק של 10 שנים ותואר שני מרוויח 4600 שקל בחודש. אתם בכלל קולטים מה זה?
המאבק שהמורים מנהלים עכשיו זוכה לייחס מזלזל מאוד. אנשים חושבים שהם דופקים את הילדים שלהם בשביל כסף. אבל בו נודה בזה שאף אחד לא הופך להיות מורה בשביל כסף. כי המורים שלי לפחות, הם אנשים משכילים, עם תואר ראשון לפחות והם יכולים לעבוד במשרות טובות מאוד אבל הם בוחרים לעסוק בהוראה למרות שהמשכורת איומה. אומנם הם באמת נלחמים על כסף, כי הם כבר לא יכולים להחזיק מעמד יותר אבל ממש לא רק.הם עושים את זה בשבילנו ובשביל הילדים שלנו והנכדים שלנו.
כמות האנשים שנרשמים למכללות החינוך יירד בשנתיים האחרונות ב50 אחוז- אנשים לא רוצים להיות מורים.
המדינה לא רוצה להשקיע בחינוך. היא רוצה להפריט את החינוך, שחברות פרטיות ישלמו כסף ויטפלו בבתי הספר. אבל מה יקרה במצב כזה?
שכר הלימוד שקיום לא אמור להיות קיים יתחיל לעלות. התלמידים העשירים יזכו לחינוך והעניים לא (שלהזכירכם מהווה שמעט כרבע מהאוכלוסייה!). אומנם יהיו בתי ספר ציבוריים אבל הם יהיו באיכות מזוויעה, עם 40 תלמידים בכיתה לפחות וריכוז של תלמידים מכל השכבות הנמוכות.
החזקים יתחזקו והחלשים יחלשו.
ומה אנחנו רוצים שיקרה מה שקורה בארה"ב, שחברות פרטיות ישלטו בחינוך? שחברה כמו קוקה קולה תוכל להקים בתי ספר? היה סיפור שילד שלמד בבית ספר שבבעלות חברת קוקה קולה בא לבית ספר עם חולצה של פפסי וגורש מבית ספר. ומה הוא אמור לעשות במצב כזה? בעיירה בה הוא לומד יש רק תיכון אחד...
אז נכון אני קצת גולש ומצב כזה אם יקרה בכלל יקרה בעוד הרבה זמן.
אבל בשיא הרצינות, החינוך זה הדבר הכי הכי חשוב שיש לנו. החינוך זה הכל, זה הרפואה והצבא והכל. החינוך זה העתיד שלנו.
והמאבק הזה לא צריך להיות רק של המורים, אלא גם של התלמידים, של ההורים ושל המדינה כולה.
אם שכנעתי אותכם והסכמתם עם מה מילה שאמרתי, הגיע הזמן להתחיל להזיז את התחת שלכם. אני למשל, מאז שהשביתה בתחילה לא נח. הלכתי להפגנה הגדולה שהייתה בתל אביב, להפגנת תלמידים שהייתה בירושליים (למרות שהיא הייתה גרועה מאוד לצערי אז לא נשארתי המון זמן. זה גם היה היום הבינלאומי למען תחבורה ציבורית, אז מיהרתי להפגנה אחרת), עמדתי בצמתים עם עוד ידידה והחזקנו שלט של "בלי חינוך אין לנו עתיד" ושל
"Hey! Teachers! Don't leave them kids alone"
הלכתי למאהל שהמורים הקימו, אני מסתובב כבר שבוע עם אותה טישרט מלוכלכת של: "חינוך זול עולה לנו ביוקר" ומחלק פליירים לאנשים.
ותאמינו לי שגם אתם יכולים. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להרים טלפון למחנך/כת שלכם ולשאול במה אפשר לעזור ואיך מצטרפים למאבק ואני בטוח שהם ינדבו אינפורמציה באושר.
כי הגיע הזמן לפעול. במזרח ירושלים חסרות כ-1000 כיתות, החינוך החרדי במצב נוראי, המורים שלנו לא מצליחים לפרנס את המשפחות שלהם, תלמידים לומדים בצפיפות של סרדינים עם עוד 40 תלמידים אחרים בכיתה שלהם.
שיהיה שבוע נהדר לכולם ושביתה משמעותית.
| |
| כינוי:
second place
בן: 33
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
