שלומות ואהלנים לכל הבאים תחת שערי בלוגי,

אתמול בלילה, כששכבתי במיטה ולא הצלחתי להרדם, יצא לי לחשוב על זה ששנת 2008 תסתיים עוד חודש וקצת. כל מי שמכיר אותי - יודע שיש לי נטיה לסכם דברים. יש לי גם זיכרון מעולה בכל הנוגע לחיים שלי, בהקשר לתאריכים. תשאלו אותי, למשל, על כל אחד מהאקסים שלי (ויש הרבה בלי עין הרע) ואני אוכל מיד לומר באיזה חודש ובאיזה שנה הייתי איתו. אני גם יכולה לדקלם, לפי הסדר, מתי הייתי עם כל אחד מ-35 הגברים שהתנשקתי איתם, בת כמה הייתי ומה הייתה הסיטואציה. זה אולי יהיה לי קצת קשה ויקח לי קצת זמן, אבל אני אצליח בסופו של דבר. לעומת זאת - את רשימת 12 הגברים ששכבתי איתם אני יכולה לדקלם ללא קושי, גם אם יעירו אותי באמצע השינה, כולל הפרטים הכי מדויקים של גיל, מיקום וסיטואציה. כזאת אני. משוגעת אובססיבית. תתמודדו.

בימים האחרונים של שנת 2007 כתבתי פוסט בשם סיכום שנת 2007. בפוסט הנ"ל, סיכמתי, לפי חלוקה לחודשים, את כל מה שקרה לי בשנה הזאת. פשוט כתבתי כל פעם שם של חודש, למשל "מרץ" ואז כתבתי עם איזה גברים הייתי בחודש הזה, במה עבדתי ומה העסיק אותי בימים אלה. בעוד חודש, בימים האחרונים של שנת 2008, אני מתכוונת שוב לכתוב סיכום כזה.

פתאום קלטתי איזה הבדל עצום יהיה בין "סיכום שנת 2008" שאני אכתוב עוד חודש לבין סיכום שנת 2007 שכתבתי לפני כמעט שנה. שנת 2007 הייתה סוערת ומלאה תהפוכות. עם מרבית הגברים ששכבתי - שכבתי בשנת 2007. במרבית העבודות שעבדתי - עבדתי בשנת 2007. התחלופה הכי מטורפת של חברים אפלטונים - קרתה לי בשנת 2007. שנת 2008 הייתה, יחסית לעצמי, שנה יציבה יחסית. אני יודעת שבהשוואה לכל החברים שלי, השנה הזאת הייתה גדושה בשינויים, אבל יחסית לעצמי - זה כלום.

היום מלאו שמונה חודשים לקשר שלי ושל בובי. זה אומר שבסיום שנת 2008 - נהיה ביחד כבר תשעה חודשים וקצת. זה רוב השנה. בתחילת ינואר נלחמתי על פ, אחר כך יצאתי עם אמפטי ושכבתי איתו, אחר כך נפרדנו ושוב שכבתי עם פ, אחר כך קרה לי המקרה המזעזע עם ד שזיין אותי בתחת בניגוד לרצוני ושלושה שבועות אחר כך התחלתי לצאת עם בובי. זהו. זה סיכום הגברים שהייתי איתם בשנת 2008,לעומת שנת 2007 בה עשיתי סקס אוראלי עם הקטין, עשיתי סקס אוראלי עם האורח בקיבוץ, שכבתי עם גוליבר, שכבתי עם כתפי, שכבתי עם שבי, התמזמזתי עם ביישני, עשיתי סקס אוראלי עם מסריחוני, התנשקתי עם פוטין ושכבתי עם פ (אני ו-פ הכרנו בדצבר 2007 וניתקנו קשר בינואר 2008. לכן הכפילות).    

את החבורה שאיתה אני מסתובבת הכרתי ביומולדת של בוריס, שהיה יומיים לפני ששנת 2008 התחילה. במהלך כל שנת 2008 הסתובבתי עם חבורת יוצאי ברית המועצות שהכרתי דרך בוריס, עם מימי שהכרתי באותה פעם שבה הכרתי את הרוסים ועם אנג'ל, שידיד שלי כבר שנים. היו בחיי עוד כמה אנשים שנכנסו ויצאו מהחיים שלי, כמו למשל בראון או יויו, אבל אלה לא היו קשרים משמעותיים שיותר מדי התאבלתי על אובדנם, לעומת זה שבשנת 2007 אני ו-ג, מישהי שהייתה פעם החברה הכי טובה שלי, ניתקנו קשר. סתם דוגמא. איבדתי הרבה חברים בשנת 2007. בשנת 2007 גם היה נתק של כמה חודשים ביני לבין אנג'ל.

בשנת 2007 עשיתי שירות לאומי בגן ילדים, עשיתי שירות לאומי בחדר אוכל, עבדתי כקופאית בסופר, עבדתי כקלדנית במאגר מידע, הייתי קופאית בלי קופה בתיאטרון, עבדתי בחנות סקס ועבדתי בחנות תרמילאות. זאת לעומת שנת 2008 בה הפסקתי לעבוד בחנות תרמילאות והתחלתי לעבוד בטלמרקטינג. עבדתי בטלמרקטינג כמעט חצי שנה כשבמקביל עבדתי קצת בחלטורות מזדמנות ובאוגוסט האחרון התפטרתי, כדי ללמוד לפסיכומטרי. מאז כמעט לא עבדתי. רק יום פה ויום שם, כדי שישלמו עלי ביטוח לאומי.

שמתי לב להבדל הזה כשדיברתי לא מזמן עם פ. אנחנו נוהגים לדבר פעם בכמה חודשים. אמרתי לו שכשהכרתי אותו, היה לי המון בלאגן בחיים עם מסגרות, המון בלאגן עם גברים והמון בלאגן עם חברים אפלטונים. זאת לעומת המצב עכשיו בה יש לי חבר שמונה חודשים, חברים שאין לי ספק שלא יצאו אף פעם מהחיים שלי (אנג'ל ומימי) וקורס פסיכומטרי, שעם כל כמה שהוא קשה, הוא לפחות מסגרת שלא יכולים להעיף אותי ממנה.

 אני יודעת שהיציבות הזאת לא תימשך לעד. קורס הפסיכומטרי יסתיים בעוד חודש ואני שוב אאלץ להכנס לשוק העבודה המסריח, אני ובובי עשויים להפרד מתישהו, ואני לא יכולה לסמוך על זה ששאר חבריי, חוץ מאנג'ל ומימי, תמיד ישארו בחיים שלי. אבל עדיין נחמד שהיציבות קיימת כעת.

אגב, אומנם חשבתי לכתוב את הפוסט הזה אתמול בלילה, אבל מאז די שכחתי מזה. מה שגרם לי להזכר - זה שראיתי בחדשות את דוח העוני של שנת 2008 לעומת שנת 2007. זה אומר שאני קשורה בעקיפין לנושא החם שהוא "התפרסם דו"ח העוני", אבל יש לי הרגשה שאם אני אנסה לקשר את הפוסט הזה לנושא החם - טליק ירביץ לי.

תשטפו תמיד את הפירות והירקות שלכם.

שלכם,

נונה.