היי לקוראיי,

הנושא החם לסופשבוע הוא "מישהו חשוב בחיים שלכם." כשקראתי את הפירוט של הנושא החם - גיליתי שמדובר על אנשים שהיו בעבר בקשר איתי והיום הקשר כבר ניתק. הכוונה היא לכתוב על מה האנשים האלה נתנו לי. הרעיון של הנושא החם דוגל במשפט: "כל אדם שמופיע בחיים שלנו, מגיע עם ייעוד מסויים. כשהאדם הזה נעלם, תדעו פשוט שהוא מילא את תפקידו".

האמת שהנושא המדובר העסיק אותי המון בשנים האחרונות. המון אנשים היו אורחים בחיי ואז נעלמו מבלי שוב. אנשים שהשקעתי בהם זמן וכוחות פיזיים ונפשיים - פשוט החליטו לנתק איתי קשר יום אחד, וכל פעם הרגשתי שכל המאמצים שלי וכל ההשקעה שלי בהם בתקופה בה היינו בקשר - היו לחינם.

ספירות מלאי של חברים זה משהו שמאד מאפיין אותי. היום הרבה פחות מבעבר, אבל עד לפני כמה חודשים הייתי מונה לעצמי את מספר החברים שלי כל הזמן, וגם כל הזמן חושבת על האנשים שנעלמו מהחיים שלי. בחודשים האחרונים אני יותר ויותר קולטת שאין טעם להתבאס. קודם כל, כי בהרבה מקרים הניתוק היה הדדי. איך אפשר להפגע מזה שאדם לא רוצה להיות בקשר איתי - אם אני בעצמי לא רוצה להיות בקשר איתו? דבר שני, כי הגעתי לתובנה, שעליה מדובר בנושא החם, כבר מזמן. התובנה היא שכל אדם שהיה משמעותי בחיי, לימד אותי משהו ואת המשהו הזה אף אחד לא יכול לקחת ממני.

יש לי כל מני דוגמאות. למשל - עד לפני שנתיים הייתה לי חברה מאד טובה, שכיניתי אותה בבלוג ג. ג ואני היינו חברות קרובות במשך בערך שנה, ואז הקשר הלך והתרופף בהדרגה, עד שניתק לחלוטין. היום אנחנו אפילו לא יכולות להיות באותו חדר, כי הקשר ניתק אחרי אירוע שגרם לנו מאד לכעוס אחת על השניה.

בכל מקרה, אני לא חושבת שהקשר עם ג היה לחינם, כי שתנו עשינו אחת לשניה המון טוב בזמנו, וגם כי לימדנו אחת את השניה כל מני דברים חשובים. אני חושבת שהדבר החשוב ביותר ש-ג לימדה אותי - הוא שאני צריכה להיות יותר עצמאית ופחות תלויה בהורים שלי.

זה שסמכתי על ההורים שלי, שיעשו למעני כל מני דברים, שיכולתי לעשות בעצמי, גרם לכך שהיו להם קלפים נגדי. למשל - אם בעבר בכל פעם, שהיה לי קר, או שלא היה לי כוח לשני אוטובוסים, הייתי מתקשרת אליהם ומבקשת שיבואו לקחת אותי ואז מתבאסת כשהם היו מסרבים ומדברים אליי לא יפה - היום אני לא מעלה על דעתי לבקש. אני לוקחת שני אוטובוסים וזהו. אם פעם הם יכלו לאיים לנתק לי שיחות יוצאות, בכל פעם שהגיעו חשבונות פלאפון ענקיים, היום אני משלמת בעצמי את החשבון ולאף אחד אין זכות לאיים עליי. הם אלה ששילמו על הטסטים הראשונים שעשיתי ואז הייתה להם זכות להגיד שהתאכזבו ממני, כשלא עברתי את הטסטים. על הטסטים הבאים שילמתי בעצמי ואז לאף אחד לא הייתה זכות להגיד שהוא מאוכזב ממני. יש עוד הרבה דוגמאות, אבל אני חושבת שהעיקרון ברור.

זה שהתחלתי יותר לסמוך על עצמי בסידור העניינים שלי, והפכתי פחות תלותית בהם - הותיר אותם עם פחות ופחות קלפים. זה ממש הפחית את כמות התקלים בננו. אני מאד משתדלת להיות כמה שיותר עצמאית. הדברים היחידים שאני לוקחת מהם, זה לגור תחת קורת הגג שלהם וכמובן חשבון מים, חשמל, גז וכדומה. האמת היא שלפעמים הם גם עוזרים לי בדברים אחרים, אבל אני מאד משתדלת להמנע מלבקש מהם עזרה, אם מדובר במשהו שאני יכולה לסדר בעצמי.

אם לא הייתי מכירה את ג ולא הייתי חברה שלה בעבר - אז יכול להיות שלא הייתי מגיעה לתובנה הזאת, או שהייתי מגיעה אליה, אבל הרבה יותר באיחור, ולכן לנצח אודה בלבי ל-ג, על כך שפתחה את עיניי בנוגע לעניין. זה לא אומר שאני לא כועסת עליה על דברים אחרים, זה לא אומר שאני רוצה לחזור להיות חברה שלה (אני ממש לא רוצה) וזה לא אומר שום דבר נוסף, מלבד זה שטוב שהיא לימדה אותי את מה שלימדה.

עוד קשר, שהיה מאד משמעותי בשבילי בעבר, הוא הקשר עם גוליבר. עם גוליבר ניהלתי פעם מערכת יחסים שבין יזיזות לזוגיות. אומנם הגדרנו את עצמנו כיזיזים, אבל בהרבה דברים התנהגנו כמו זוג, וזה בלבל אותי וגרם לי לא לדעת למה לצפות ממנו. הקשר נגמר בכך שקלטתי שפיתחתי אליו רגשות ובמשך חודשים הדחקתי אותם. אחרי ניתוק הקשר - דיי התפרקתי לחתיכות קטנטנות.

אבל אני לא חושבת שהקשר הזה היה לחינם, ואני לא מתחרטת שנכנסתי אליו. הקשר הזה לימד אותי כל מני דברים חשובים. קודם כל, לשכב עם גוליבר גרם לי ללמוד עד כמה מדהים לשכב עם מישהו, שנמשכים אליו ובנוסף, שיש רגשות אליו. לא נמשכתי לאף אחד מהגברים הקודמים ששכבתי איתם לפניו, וזו הייתה תגלית מדהימה, איזה כיף להיות בזרועות מישהו כזה.

דבר נוסף שהקשר הזה לימד אותי, זה איך זה להמצא בבית חם ואוהב. גוליבר בא ממשפחה נהדרת. חמה ואוהבת וליברלית וקרובה. הם גרמו לי להרגיש כמו בבית וכשראיתי את יחסי הקרבה שיש בנהם - התחמם לי הלב. זה הראה לי שזה לא חייב להיות כמו בבית שלי.  

יש לי עוד דוגמאות, מעוד כל מני אנשים שהיו בעבר בקשר איתי, ומה שהם לימדו אותי, אבל כבר אין לי חשק לכתוב על זה. בכל מקרה, אני חושבת שהנקודה הובהרה.

אני רוצה לכתוב על משהו אחר: הקשר עם בובי. משהו שחפרתי עליו 5478945 פעמים בבלוג הוא שאני חושבת שהקשר עם בובי לא ימשך לעד, בגלל כל מני סיבות. עם זאת, אני עדיין חושבת שכדאי לי להיות עם בובי, גם אם הקשר יתנתק בעתיד. בנוסף, אני חושבת שגם כשהקשר יתנתק - אני לעולם לא אתחרט שנכנסתי אליו.

הקשר עם בובי לימד אותי, איך זה להיות עם אדם שאני אוהבת ושאוהב אותי בחזרה. זה דבר גדול ומדהים ומיוחד ואת זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני לנצח. יש עוד דברים שבובי לימד אותי, אבל אני חושבת שזה המשמעותי ביותר. זה אולי הדבר החשוב ביותר, שאי פעם למדתי מקשר כלשהו.

מה אני לימדתי את כל האנשים שהיו איתי בקשר בעבר? אין לי לזה תשובה מדויקת. אני חושבת שזה משהו, שהם צריכים להתעסק בו, ולא אני. אני בטוחה שלימדתי אותם משהו, כל אחד ומה שהוא בחר לקחת. אני יודעת בפירוש, שהשפעתי משמעותית על חייהם של כמה אנשים, וזה גורם לי לתחושה טובה.

מה אני לימדתי את בובי? להיות קצת פחות מלא שנאה כלפי העולם וקצת פחות להתעצבן מכל מני דברים שאין בכוחו לשנות (למשל במצב המדיני). לימדתי אותו גם כל מני דברים נוספים, אבל אני חושבת שאת הרשימה הזאת הוא צריך לעשות, ולא אני. מה שבטוח - אני משפיעה על חייו במידה עצומה.

עכשיו אני אלך לראות שידור חוזר של "האוס."

שלכם,

נונה.