לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2009

כמה דברים שלא ידעתם עליי


היי לקוראיי,

 

בבלוג הזה אני מאד מקפידה לכתוב על כל מה שקורה לי. כל פעם שאני מחליפה עבודה, כל פעם שאני שוכבת עם מישהו (בשנה וארבע החודשים האחרונים אני שוכבת רק עם אדם אחד, אבל לפני כן כתבתי פה על כל אדם ששכבתי איתו בזמן כתיבת הבלוג והאנשים האלה לא היו מעטים), כל מריבה גדולה עם אימא, כל הרהור לגבי הלימודים וכל התלבטות שאני נתקלת בה. באמת שאני משתדלת לכתוב על הכול. אני חושבת שאדם שקורא פה באופן קבוע במשך זמן רב, מכיר אותי לא פחות מהאנשים שהכי קרובים אליי בעולם. טוב, אולי בעצם כן טיפטיפה פחות, אבל באמת שזה קרוב מאד.

 

ניסיתי לחשוב היום אם יש משהו מהותי שהקוראים לא יודעים עליי. בסוף מצאתי כמה דברים. אלה דברים שהקוראים יודעים את הבסיס עליהם, אבל לא מכירים את הסיפורים שנובעים מהבסיס הזה. אז ככה:

 

1. הקוראים כן יודעים שלאחרונה השמנתי מאד. כתבתי על כך כמה וכמה פעמים. מה שהם לא יודעים זה שלפני כמה שבועות הגיע, לגמרי במקרה, לבנק שעבדתי בו כדיילת, אבא של מישהי שהייתה חברה שלי בתיכון. אמרתי לו שלום. מאוחר יותר גיליתי שהוא שאל את הבת שלו אם אני בהריון. זה ממש מביך. תארו לעצמכם שאנשים שלא ראו אותי שלוש שנים חושבים שאני בהריון, מרוב שהעלתי במשקל.

 

אפילו בובי, שתמיד מאד אהב את הגוף העגלגל שלי וידעתי שהוא בכלליות מאד אוהב נשים מלאות, חושב שהפכתי בזמן האחרון למלאה מדי. הוא נורא דואג לבריאות שלי ולכן כמעט בכל פעם שאנחנו נפגשים הוא טוחן לי במוח עם המשפט:"קטנטונת צריכה להיות בריאה." כן, הוא נוהג לקרוא לי קטנטונת ולדבר אליי בגוף שלישי, מתחילת הקשר בננו. לגמרי כבר נמאס לי מהמשפט:"קטנטונת צריכה להיות בריאה". אני יודעת שזה נובע אך ורק מדאגה לבריאות שלי, אבל עדיין מעצבן לשמוע את זה יותר מדי פעמים.

 

בפעם האחרונה שדיברנו על זה, בובי אמר שהוא שומע איך אני מתנשפת כל פעם שאני עולה במדרגות. מה כבר יכולתי לומר? הוא צודק. שמתי לב במיוחד היום. הלכתי לסרט עם אנג'ל והאוטובוס שמגיע לקולנוע נמצא במרחק כמה דקות הליכה מביתי. מרבית הדרך היא במדרגות והגעתי לתחנת האוטובוס מתנשפת ובקושי נושמת. בנוסף, בסיום הסרט החלטתי לקפוץ למורה הפרטית לשעבר שלי, כדי לשלם לה כסף שהייתי חייבת אליה. נדרשתי ללכת קצת ברגל בשביל זה וגם אליה הגעתי גוש זיעה מתנשף. אני יודעת שהסיבה העיקרית הייתה השומנים ולא החום, כי הרי היה כבר שבע בערב וכבר לא הייתה שמש חזקה.

 

2. הקוראים יודעים שאני סובלת מבעיית למידה ומהפרעת קשב וריכוז. מה שהם לא יודעים זה שאני נוהגת לצרוח כשאני מדברת בפלאפון באוטובוס, מבלי לשים לב. העניין הוא מאד פשוט - בדיוק כמו שאדם שמרכיב אוזניות ושומע מוזיקה, יצרח כשהוא מדבר אל אדם אחר, כדי להתגבר על רעש המוזיקה, למרות שהאדם השני לא שומע את המוזיקה - כך בדיוק אני, שכל רעש מוציא אותי מריכוז, צורחת כדי להתגבר על כל רעש באוטובוס.

 

זה פשוט נורא. כל האוטובוס מסתכל עליי ואני פשוט לא שמה לב. אנג'ל הוא זה שהסב את תשומת לבי לכך כמה וכמה פעמים. היום באוטובוס שמתי לב לזה לבד. דיברתי בפלאפון עם מימי ופתאום קלטתי ש-70% מהנוסעים נועצים בי מבטים. זה היה מביך.

 

3. ועוד כמה חסרונות ומגרעות: אני לא יודעת לבשל שום דבר. לכן, אני לא מכינה שום אוכל מלבד סנדוויצים, חביתות וסלטים. אני לא יודעת לשיר ומזייפת בצורה איומה ונוראה כשאני מנסה לשיר. אני הולכת בצורה קצת מתנדנדת, יש לי יובש ויבלות בכפות הרגליים והעור שם מתקלף ושחור. המשקפיים שלי לא מחמיאות לי. לעיתים קרובות מערכת העיכול שלי עושה בעיות ואז אני...אני לא רוצה לומר מפליצה כי בנות לא מפליצות, אז בוא נאמר שמערכת העיכול שלי משמיעה קולות לפעמים. יש לי סטיה קלה של האף הצידה, אבל אף אחד לא שם לב אם אני לא אומרת לו. אני מגושמת. אני אף פעם לא מייבשת את רצפת האמבטיה אחרי שאני מתקלחת. אני לא טובה בעבודות בית בכלליות (עד היום לא למדתי לשטוף רצפה כמו שצריך). אני מאד שעירה מטבעי ולכן צריכה לעמול קשה וכל הזמן להפקיד על הסרת שיער ממקומות שונים (אבל את זה כבר ידעתם), לפעמים אני מתקשה לאכול בצורה נקייה (למשל היום נפל לי הרבה פופקרן לתוך הגופיה והחזיה), אני נושמת בצורה כבדה כי יש לי מחיצה עקומה, אני גרועה מאד בדברים טכניים, אני נוהגת לאכול קליפות של תפוזים (אבל את זה בעצם כבר ידעתם) ובנוסף לכל זה, יש 53988958 דברים שיותר קשים לי מלאנשים אחרים, בתחום החברתי ובתחום הלימודי, בגלל הליקוי שלי.

 

לא תכננתי לכתוב את הפוסט הזה בצורה שכתבתי אותו. חשבתי שסתם אמצא כמה דברים שלא ידעתם עליי, שחלקם טובים וחלקם רעים, אבל לקח לי הרבה זמן למצוא את סעיפים 1 ו-2 ולכן עם סעיף 3 החלטתי פשוט לזרום ולכתוב כל חסרון שלי, שעלה במוחי.

 

ואי, אני נשמעת נוראית בפוסט הזה. אל תשכחו שיש בי גם הרבה דברים טובים, כמו למשל...מממ...אני יודעת לעשות נעים בגב. :)

 

שלכם,

נונה.

 

נ.ב יש לי הרגשה שאתחרט על הפוסט הזה.

נכתב על ידי , 9/7/2009 21:37  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אניגמה ב-20/7/2009 18:15



380,650
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)