היי,

הסופשבוע האחרון היה מזה כיפי. ביום חמישי בערב חגגתי למימי יומולדת על הגג בדירה שלי. כל החברים שלה הגיעו ושרנו קריוקי ואכלנו שטויות ושתינו והם ניגנו בגיטרה. נהניתי. אחר כך מימי ישנה אצלי. ביום שישי היא עזרה לי לנקות הכול ואז הלכה.

בשישי בצהריים בובי בא לבקר אותי עד מוצ"ש וסגרתי סופשבוע בדירה ברמת גן יחד איתו.

קודם כל, היה מעולה לבלות במחיצתו יממה וחצי ולא שעות ספורות. דבר שני, בובי היה מתוק, מפנק, מלא ברכות ובאהבה ולא חדל להביע כלפיי חום, להצחיק אותי, להנעים לי. דבר שלישי, כל השותפות שלי חזרו לבתי הוריהם לסופשבוע ולכן הייתה לנו כל הדירה הגדולה לעצמנו. רק כשהן לא היו שם שמתי לב כמה אני מגבילה את עצמי כשהן שם.

בובי ואני יכלנו לדבר בקול רם, יכלנו לאכול ולהשאיר את הכלים על השולחן עד יום המחרת, יכלנו גם להסתובב עירומים, ואכן עשינו את הדברים האלה. אפילו עשינו סקס על שולחן המטבח.

פתאום קלטתי עד כמה אני משתדלת לדבר בשקט ועד כמה אני מקפידה לנקות סביבי כשהשותפות שם. ואם למשל אני ישנה בתחתונים ואז רוצה ללכת לשירותים באמצע הלילה או לקום לצחצח שיניים בבוקר - אני שמה על עצמי משהו לפני שאני יוצאת מהחדר והולכת לחדר האמבטיה.

בקיצור, מאד נהניתי בסופשבוע הזה.

כשבובי ואני נפרדנו לתקופה קצרה אז היה משהו ביני לבין דוני, פ ורודי. רודי גר בחולון. לוקח יותר משעה להגיע מרמת גן לחולון. גם פ וגם דוני גרים בת"א וזה מינימום 40 דקות נסיעה באוטובוס להגיע מאיפה שאני גרה ברמת גן לאיפה שהם גרים בת"א, וזה מבלי להחשיב זמן המתנה לאוטובוס והליכה של 10 דקות אחרי הירידה מהאוטובוס.

אני זוכרת עד כמה חיפשתי מתחת לאדמה זמנים להפגש איתם. זמני המחויבויות שלי מתנגשים עם זמני המחויביות שלהם ולכן היה בלתי אפשרי למצוא זמן נוח. גם פ, גם דוני וגם רודי אמרו שהם מעדיפים להפגש בסופי שבוע, אבל בסופי שבוע רציתי לחזור לירושלים וחוצמזה, אם נפגשים רק בסופי שבוע - הוכחתי את טענתי. קוראים קבועים אולי זוכרים שדיברתי עם רודי איזה שלושה שבועות ופשוט לא הצלחנו למצוא זמן להפגש. סתם דוגמא: בימי שני אני עובדת תמיד עד 22:00 ובימי שלישי אני מתחילה תמיד ללמוד ב-8:00. איפה בין לבין אפשר לדחוף פגישה? 

מימי היא החברה הכי טובה שלי והיא גרה במעונות באוניברסיטת ת"א. כשעברתי לגור ברמת גן - ניתן היה לחשוב שניפגש כל הזמן, אבל זה לא קורה. שתינו עובדות ולומדות והשעות מתנגשות. שתינו גם תלויות בתחבורה ציבורית. למי יש כח לנסוע מעל לשעה לכל צד ויש גם את עניין האוטובוס האחרון ואת זה שאין תחבורה ציבורית בשישי בערב ובמשך השבת. גם כששתינו גרנו בירושלים - גרנו משני צדי העיר והיו לנו את אותן בעיות בדיוק להפגש.

לאחרונה שידכתי למימי ידיד שלי. שניהם גרים במרכז. היא, כאמור, גרה במעונות בת"א. הוא גר בכפר סבא ועובד איתי ברמת גן. בדיוק לפני כמה ימים דיברתי איתו על זה שיהיה להם מאד קשה למצוא זמן להפגש. כמוני, הוא עובד משמרות ערב. משמרת בעבודה היא עד 22:00. מכיוון שהוא אחמ"ש - הוא צריך להשאר עד 22:30. אם יצא מהעבודה ברמת גן ב-22:30 - אז הכי מוקדם שהוא יכול להגיע לת"א זה 23:00 ואז כעבור שעה, בחצות, יש לו אוטובוס אחרון בחזרה לכפר סבא. זה משאיר להם את חמישי בלילה ומוצ"ש (אז יש גם קווי לילה), אבל מימי עובדת לפעמים בלילות וחוצמזה, גם היא חוזרת לפעמים לירושלים לסופי שבוע. שיהיה להם בהצלחה.

בכלל, כשאתה במקור מעיר אחת (ירושלים) ועובר לעיר אחרת (רמת גן) על מנת ללמוד - תמיד יש בעיה. אם הבנזוג הוא מהעיר שעברת אליה (רמת גן ושאר מקומות בגוש דן) - אתה מתבאס כשאתה חוזר הביתה (ירושלים) לסופי שבוע ואז לא יכול לראות אותו בסופי שבוע. אם הבנזוג הוא מהעיר שאתה ממנה במקור (ירושלים) - אתה מתבאס שאתה לא רואה אותו במהלך השבוע. כמובן שאתה יכול לסגור סופשבוע בעיר האחרת (רמת גן והסביבה) עם הבנזוג (שהוא יבוא אליך או אתה אליו) וכמובן גם שהוא יכול להצטרף אליך בסופשבוע בעיר שאתה במקור ממנה (ירושלים), אבל הכול תמיד מסובך ומורכב.

כמובן שהכול היה נראה אחרת לגמרי אם היה לי רכב, אבל אין לי ואף פעם לא יהיה לי.

וכמובן שהכול היה נראה אחרת אם הייתי גרה עם בנזוג, אבל אני לא ושום דבר כזה לא מסתמן באופק.

שלכם,

נונה.