היי,
מי שקרא את הפוסט הקודם - יודע שהתחלתי לדבר עם י, מישהו שיצאתי איתו לפני ארבע שנים וחצי וגם קבענו להפגש שבוע הבא להתעדכן ואני נורא התרגשתי וכבר התחלתי לפנטז על זוגיות איתו.
מי שקרא את הפוסט הקודם - יודע גם שלאחרונה בובי הרבה יותר משקיע ויוזם מבעבר: הוא בא לארוחה עם ההורים שלי, הוא הציע יותר פגישות ועוד כל מני דוגמאות כאלה.
ואז אתמול הייתה לי ולבובי שיחה חשובה: בובי הציע לי לבוא להכיר את הוריו ביום העצמאות. סופסוף אחרי שלוש שנים, הוא מציע לי לבוא לפגוש את ההורים שלו. הוא גם אמר שבשבוע הקרוב ילך ללשכת התעסוקה לחפש עבודה. אז נראה שהוא רוצה להתחיל להתאפס על עצמו.
ואז שאלתי אותו מה עם מגורים משותפים, מתי כבר נעבור לגור ביחד. והוא אמר שהוא רוצה, אבל עדיין לא בשל לזה והציע שבעוד שנתיים או משהו כזה. הוא אמר שבנתיים הוא רוצה לעבוד ולהתקדם בצעדים קטנים.
עוד דבר שעלה בשיחה זה שאני לא מאמינה לו. בובי אמר שהוא מרגיש שאני לא סומכת עליו. ועניתי לו שזה באמת נכון. אני באמת לא סומכת עליו שיעמוד במה שהוא מבטיח, כי הוא תמיד חוזר בו. אמרתי לו שעם כל כמה שזה נשמע רע, אני חושבת שהבגידה שלי בו עם דוני, הייתה הדבר הכי טוב שקרה לו, כי עכשיו כל פעם שדורשים ממנו משהו - הוא יכול להעלות את זה כתירוץ. אמרתי לו שמה שהוא אמר לי כשחזרנו בפעם האחרונה זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי: הוא אמר שכן התכוון לעבור לגור איתי בשנה הבאה, אבל אחרי שבגדתי בו ונפרדנו, אז הוא עשה את הסוויץ' בראש שזה לא יקרה ועכשיו קשה לו לעשות את הסוויץ' בחזרה.
אמרתי לו שאני יודעת שהוא היה חוזר בו בכל מקרה, כי בובי תמיד אומר לי שיקרו דברים ואז תמיד חוזר בו. כמו לפני שנה ומשהו, כשהייתה לו חזרת והוא דיבר על זה שנעבור לגור ביחד ואז חזר בו. כמו שהוא הציע לי לפני חודשיים לבוא לחתונה של אחיין שלו, על מנת להכיר את הוריו. בסוף לא יכולתי, אבל מה הבעיה שהוא יכיר לי אותם יומיים לפני או יומיים אחריי? הסיבה שלא הכרתי אותם זה שעוד שהוא עוד פעם חזר בו. כבר המוני פעמים קרה שבובי אמר שהוא יתחיל לחפש עבודה, אבל הוא תמיד חוזר בו.
וכך נוצר מעין מעגל קסמים - בובי לא מקדם את הזוגיות שלנו, אני כבר לא מאמינה לו שהוא יקדם את הזוגיות שלנו ואז הוא עוד יותר נרתע מלקדם את הזוגיות שלנו - למשל הקטע עם ההורים שלו. הוא לא רוצה להכיר לי אותם ואז שאחרי יומיים אני אפרד ממנו ואעלם.
ואני לא חושבת שהוא משקר. אני חושבת שהוא באמת מתכוון כשהוא אומר כל פעם שהוא רוצה לקדם דברים, אבל הוא תמיד משתפן וחוזר בו.
ואמרתי לו שאני לא רוצה לפגוע בו, אבל אין לי שום סיבה לסמוך עליו ועל דבריו. על סמך מה אני אסמוך עליו? הרי הוא חזר בו כבר עשרות פעמים. בנאדם צריך להוכיח את עצמו, כדי שיסמכו עליו.
אז בובי אמר לי:"חכי ותראי." אבל העניין הוא שנמאס לי לחכות ולראות. כבר שלוש שנים שאני מחכה ורואה. עכשיו הוא אומר שבעוד שנתיים נעבור לגור ביחד, אבל אני מפחדת לחכות עכשיו שנתיים, כדי לחכות ולראות, ואז בובי יגיד לי שהוא עדיין לא בשל ושעליי לחכות עוד שנה ואני אחכה עוד שנה ואז בובי ידחה את זה עוד קצת וסופו של עניין שאני אתעורר בעוד עשר שנים, בדיוק באותו מצב כמו היום.
אם הייתי יודעת שעכשיו עליי לחכות שנתיים כדי שנעבור לגור ביחד ובעוד שנתיים אכן נעבור לגור ביחד - אולי הייתי מחכה. אבל העניין הוא שאני חושבת שזה לא יקרה.
בואו אספר לכם משהו: אחרי שאחי סיים צבא, הוא נסע לשנה לחו"ל והחברה שלו, שהיום היא אישתו, חיכתה לו שנה בארץ, אבל אז ברגע שהוא חזר - הם שכרו דירה ביחד בחיפה והתחילו ללמוד בטכניון.
אבל זה לא שבובי נוסע עכשיו לחו"ל לשנתיים ומבקש ממני לחכות ואז שנעבור לגור ביחד, הוא גם לא מתחיל ללמוד עכשיו לשנתיים ומבקש ממני לחכות עד שיסיים את לימודיו. הוא מבקש ממני לחכות עכשיו שנתיים כדי שיוכל להתגבר על מחסומים פסיכולוגים עמוקים. בשום ספר פסיכולוגיה לא כתוב שלוקח שנתיים להתגבר על מחסומים פסיכולוגיים. זה יכול לקחת גם עוד עשר שנים, בזמן שאני מחכה ורואה.
ודרך אגב, גם אם זה יקח רק שנתיים - למה מה קרה שאני אחכה? אנחנו ביחד כבר שלוש שנים. למה שאחכה חמש שנים של זוגיות בשביל מגורים משותפים? הרי החלטתי שאני לא רוצה לגור יותר עם זרות. אני רוצה לגור רק עם משפחה או עם בנזוג ולא בא לי להתקע בבית הוריי עוד שנתיים, שלא לדבר על יותר מזה.
ובאותה שיחה בובי גם אמר לי שהוא לא סומך עליי, בהקשר לגברים. הוא העלה את נושא י ושאל למה אני צריכה להיפגש עם מישהו שהיה ביננו משהו פעם. זה לא שהוא איזה ידיד מהעבודה.
ואני אמרתי לבובי שאין לו מה לדאוג.
אבל זה לא נכון. כן יש לו מה לדאוג. כי כמו שכתבתי בפוסט הקודם, פינטזתי בטירוף על זוגיות עם י. ובאמת אין לבובי סיבה לסמוך עליי שאני רוצה רק אותו, כי אני לא רוצה רק אותו. הזוגיות איתו לא מספיקה לי ולכן לאורך כל הדרך, אני מפטנזת על אחרים. אם הייתי מפנטזת על סקס עם אחרים - זה היה בסדר כי זה משהו גופני, אבל אני מפנטזת על זוגיות עם אחרים.
ואני כבר הבנתי שסביר להניח ש-י ואני לא נחזור, כי י הוא מישהו שיצאתי איתו לחמישה שבועות לפני ארבע שנים וחצי. אני לא רוצה לעזוב את בובי, כדי להיות עם י. אבל עצם זה שיכולתי לפנטז ככה על גבר אחר - אומר דרשני.
ואני יודעת שהקטע הזה שלי עם גברים אחרים, לא קשור רק לזה שהזוגיות עם בובי לא מספקת אותי, אלא גם שתמיד הייתה לי בעיה בתחום. במשך שנים על גבי שנים לא סירבתי לאף אדם שהביע עניין בי ולכן קשה להפסיק, אבל אני מאמינה שאם היה לי בנזוג אחר במשך שלוש שנים, הזמן הזה היה מספיק כדי שאפסיק עם הקטע הזה שלי.
לסיכום: אין מערכת אמון. אני לא מאמינה לבובי שהוא יקדם את עצמו ואת הזוגיות שלנו ואין לי גם סיבה להאמין, כי הוא לא הוכיח את עצמו וחזר בו שוב ושוב מהבטחותיו, לאורך כל הקשר שלנו ובובי לא מאמין לי שאני רוצה רק אותו ואין לו גם סיבה להאמין, כי לא הוכחתי את עצמי בכך ששוב ושוב ערגתי לגברים אחרים.
ואחרי השיחה שקיימנו, בובי בא אליי והיה כזה מתוק. הוא שוב אמר שהוא רוצה שאבוא להכיר את הוריו ביום העצמאות, כלומר עוד עשרה ימים וגם הציע לי לנסוע לכינרת לסופשבוע בעוד כמה שבועות וגם דיבר על ללכת לים ביחד בקיץ. בכלל לאחרונה, הוא מקסים והרבה יותר משקיע והרבה יותר יוזם ואנחנו גם נפגשים לעיתים הרבה יותר קרובות. והוא אמר שהוא לא רוצה לאבד אותי ושהוא לא רוצה אף אחת אחרת מלבדי.
ועם כל כמה שאני אוהבת את בובי בכל לבי ונשמתי ועם כל כמה שאני יודעת בוודאות שבובי אוהב אותי בכל לבו ונשמתו ועם כל כמה שנעים לי ומדהים לי במחיצתו - הבנתי שזה לא יכול להמשך. קשר לא שווה כלום בלי מערכת אמון.
ואני מתכוונת לסיים את הקשר ביננו בפגישתנו הבאה. זה יהיה בסופשבוע הבא. היום יום שבת וזה כנראה יהיה ביום חמישי הקרוב. בעוד חמישה ימים אפרד ממנו.
ואם אתם שואלים את עצמכם למה לא עשיתי את זה אתמול - לא הייתי מסוגלת. רציתי עוד פגישה אחת מאושרת. ואם אתם שואלים מה הסיבה שאני לא עושה את זה עד הסופשבוע הבא, אז הסיבה היא שהיום בערב (מוצ"ש) אני חוזרת לרמת גן, כי מחר בבוקר יש לי מבחן ואז יש לי את כל המחויבויות שלי ברמת גן ואחזור לסופשבוע בירושלים ביום חמישי אחרה"צ. אני לא רוצה לסיים את זה בטלפון או דרך המחשב. וסיבה נוספת היא שאני צריכה עוד כמה ימים לעכל.
ואני מקווה שאצליח לעשות את זה. כל כך הרבה פעמים ניסיתי להיפרד ממנו ולא הצלחתי. אבל אין ברירה. אני לא יכולה להמשיך להיות בקשר שאין בו מערכת אמון.
שאו ברכה.
שלכם,
נונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
