היי,

להקדיש שנה להשלמות גם נשמע לי מבאס מבחינת בזבוז זמן, אבל גם ובעיקר בגלל דבר אחר. פתאום חשבתי על זה שבשנה הבאה אני חוזרת לגור בירושלים. אולי אעשה את התואר השני שלי ברמת גן. אם יהיו לי נגיד להשלים שלושה-ארבעה קורסים, ואני אצטרך להקדיש שנה רק כדי לעשות אותם, והם יהיו פזורים על פני יותר מיום אחד, אז זו בעיה ענקית.

זה פשוט מפחיד אותי כי יש לי שותפה שסיימה את התואר שלה ברמת גן לפני שנתיים. היא לא רצתה לחזור לגור בבית הוריה, כי הם גרים באיזה חור בצפון, אז מיד בסיום התואר, היא פשוט שכרה דירה ברמת גן והתחילה לעבוד שם. שנה לאחר סיום התואר שלה, החליטה שהיא רוצה לעשות הסבה ולעשות תואר שני, במשהו שלא כל כך קשור לתואר הראשון שלה. נאמר לה שהיא צריכה להשלים שלושה קורסים, בשנה של השלמות. לפיכך, היא הולכת לאוניברסיטה שלוש פעמים בשבוע, כל פעם ל-90 דקות. לה לא אכפת, כי היא הרי שוכרת דירה בצד השני של הכביש במילא (כאמור, היא שותפה שלי), אבל בשבילי זה יהיה מאד בעייתי.

לאישה של אחי קרה משהו אחר. היא ואחי שכרו דירה בבאר שבע ושניהם למדו בבאר שבע (הוא למד לשני תארים ראשונים ריאלים והיא לתואר שני, כי כבר עשתה את התואר הראשון שלה בטכניון בחיפה). בכל מקרה, אחרי שנה של לימודים לתואר שני בבאר שבע, היא ילדה את הבת שלהם (האחיינית המתוקה שלי). קשה לה ללמוד, בנוסף לכך שהיא עובדת ומגדלת ילדה, אז היא הקפיאה את התואר שלה. בנתיים העבירו את העבודה של אחי לצפון, אבל הם לא יכולים לעבור לגור בצפון, בין השאר כי מתישהו הרי גיסתי תרצה לחזור ללימודים בבאר שבע. אז הם נותרו בדרום. זו אחת הסיבות לכך שאחי גר בדרום ועובד בצפון. סיבות נוספות הן שלאשתו יש עבודה מעולה בדרום וגם שהבת שלהם בגן מעולה בדרום (לגמרי במקרה בדיוק אותו גן בו עשיתי שירות לאומי).

אני גם החלטתי שאני רוצה לאהוב את הגבר הבא שאשכב איתו ושהוא יאהב אותי. לא בא לי סטוצים וגם לא בא לי לתת את עצמי יותר מבחינה מינית בפגישות ראשונות.

אז בירכתי אותו ליומולדת והוא הודה לי וקרא לי "מאמי" ושאלתי מה הוא עושה לכבוד היומולדת והוא אמר שכמה חברים יבואו אליו ושאל מה נשמע איתי ואיפה אני נמצאת וסיפרתי לו שאני עם חברים שלי בירושלים, ביריד של בצלאל, שיש דוכנים עם כל מני שטויות ושזה נחמד (באמת הייתי שם. הייתי במרכז העיר עם מימי ופליקס. אכלנו במסעדה לכבוד יום הולדתו של פליקס ואז הסתובבנו במרכז העיר וגילינו את הדוכנים של בצלאל. מזה נהניתי וגם הם. מימי ואני התגעגענו לפליקס, כי לא ראינו אותו הרבה זמן כי הוא חוזר מהטכניון לירושלים רק פעם בחודשיים וגם פליקס התגעגע אלינו והיה לשלושתנו נורא כיף ביחד).

מראש החלטתי שאני אברך אותו ליומולדת ושהפעם הבאה שאדבר איתו תהיה בעוד 365 ימים, ביומולדת הבא שלו. אגב, ראיתי בפייסבוק את ההזמנה שהוא עשה לכבוד היומולדת שלו. הוא באמת הזמין כמה חברים וכמה קרובי משפחה (בערך 30 איש) לעל האש במרפסת בבית שלו בשישי בערב. ולרגע עברה לי בראש השאלה למה לא הזמין אותי, ואז הבנתי שזה סתם מגוחך, שלא הייתה לו שום סיבה להזמין אותי ושגם אם היה מזמין, לא הייתי באה.

לא הייתי באה גם כי לא הייתי מרגישה קשורה, אבל גם ובעיקר, כי לא הייתה לי דרך להגיע מבחינת תחבורה. י גר באיזה ישוב שאין אליו תחבורה ציבורית במרכז, על הגבול עם הדרום. מאד קשה להגיע לשם בתחבורה ציבורית בימים רגילים. אבל זה בכלל לא משנה כי בשישי בערב בכלל אין תחבורה ציבורית לשום מקום ובוודאי שלא לחור כזה. שלא לדבר על זה שהייתי בירושלים. אפילו אם הייתי ברמת גן - לא הייתה לי דרך להגיע, אז על אחת כמה וכמה מירושלים.

שלכם,

נונה.