היי,

יש לי שאלה אליכם, קוראיי היקרים, אבל אתם מתבקשים לענות במלוא הכנות, ולא רק בתיאוריה אלא בתכלס, מה שבאמת ובתמים הייתם עושים. שאלתי היא כזו: אם קופאית בסופר הייתה שוגה בעשיית החשבון שלכם ואומרת לכם שאתם צריכים לשלם פחות ממה שאתם באמת צריכים לשלם - הייתם מתקנים אותה?

וסיפור שהיה כך היה: היום הלכתי לברכול שליד הדירה שלי לקנות כמה דברים ובין השאר קופסא גדולה של עוגיות. הקופאית העבירה את העוגיות בסקנר בטעות פעמיים, אז היא ביטלה ולא שמה לב שהיא ביטלה את הפעמיים ולא העבירה את העוגיות שוב. כך יצא ששילמתי רק על הדברים האחרים וקיבלתי מתנה בשווי 15 שקל מהברכול. גיליתי את זה רק אחרי שיצאתי מהברכול.

לא חזרתי לברכול. לא תיקנתי אותה. פשוט נכנסתי בחזרה לבניין ולדירה, כשכולי מלאה ברגשות אשמה.

דברים כאלה קרו לי כבר כמה פעמים. לפני שנה בערך כתבתי בבלוג על מקרה בו קניתי ביקיני (בגד ים בעל שני חלקים), הקופאית העבירה בסקנר רק את החלק התחתון ולא את החלק העליון, כי חשבה שהמחיר כלול בחלק התחתון ולא ידעה שיש מחיר נפרד לכל חלק. ולמרות שידעתי את זה - לא תיקנתי אותה.

דיברתי על זה פעם עם אנג'ל. ישבנו ביחד בפאב והמלצרית שכחה להכניס לחשבון את הצ'יפס שאכלנו. אנג'ל תיקן אותה והיה בשוק מזה שהעלתי על דעתי לא לתקן. בפעם אחרת עם אנג'ל, מוכרת פלאפל החזירה לי יותר מדי עודף ואנג'ל היה המום עד עמקי נשמתו על זה שלא הערתי לה על זה. הוא אמר לי שאני חרא של בנאדם אם אני לא מעירה לקופאית או למוכרת על טעות לטובתי שעשתה.

תראו, אני לעולם לא אברח מחנות בלי לשלם. אבל אם הטעות היא של הצד השני, אז אני לא בטוחה שהאחריות שלי זה לתקן.

ואם תגידו שיורידו את זה לקופאית מהמשכורת, אז במקרה הספציפי של העוגיות זה לא יקרה, כי אין לברכול דרך לדעת שלא שילמתי על העוגיות. זה לא שהיא החזירה לי יותר מדי עודף. היא פשוט ביטלה את מה שהעבירה בסקנר.

מה אתם הייתם עושים במקומי?

בעל הדירה שלי התקשר אליי במיוחד לפני כמה ימים, לומר לי שעל הצ'ק של ה-10.8 כתבתי בטעות 1,180, במקום 1,190, כמו על כל שאר הצ'קים. הוא אמר שהוא לא רוצה לעשות עניין מ10 שקלים, עד שאשאיר לו בשקית במגירה במטבח והוא יקפוץ ללכת.

ואני התאפקתי בטירוף לומר לו שרק על הדירה שלנו הוא מרוויח מכל השותפות ביחד 6,100 שקל והרי יש לו 5 דירות אז הוא מקבל 30,000 בחודש רק מהדירות והוא גם עובד כעורך דין, אז זה בטח גם משכורת מכובדת, אז מה כואב לו ה-10 שקלים האלה?

הרי רק שיחת הטלפון אליי והדלק על הנסיעה לדירה שלי תעלה לו יותר! כל כך מגוחך!

ועוד דבר שרציתי לספר בקשר אליו: יש לנו סעיף בחוזה שאם משהו מתקלקל באשמתנו - אנחנו, השותפות, מחויבות לשלם ואם לא באשמתנו - בעל הדירה צריך לשלם.

למשל, לא מזמן התקלקלה מכונת הכביסה אז בעל הדירה אמר לי בקולו הפלצני ואני מצטטת:"אם זה ונדליזם שמקורו בברבריות - אתן תשלמנה". אבל כשהגיע בעל המקצוע הוא ראה שזה לא באשמתנו ואמר לבעל הדירה והוא שילם.

ולפני כמה ימים התקלקל המזגן. חשדנו שזה בגלל שנגמר הגז. אז התקשרנו ואמרנו לבעל הדירה. בעל הדירה אמר שהוא רוצה להגיע בlive לבדוק מה קרה והאם זה באשמתנו, לפני שהוא מזמין איש מקצוע.

כשסיפרתי את זה לשותפה שלי אז היא אמרה משהו שקרע אותי מצחוק. היא אמרה: "בסדר, לא נראה לי שמישהי שהשותפות כאן שאפה גז מזגנים."

חזרתי לרמת גן במוצ"ש, במקום לחזור כמו תמיד ביום ראשון, כי אמרתי שאני מעדיפה לקום בבוקר וללמוד, במקום לבזבז את הבוקר על נסיעות. אז קמתי לי היום בניחותא בשעת בוקר מאוחרת, התארגנתי והלכתי לאוניברסיטה. קודם קפצתי לבנק לשלם חוב שהגיע לי על הלימודים - 44 שקלים! כבר שנתיים שאני לומדת שם ולא נדרשתי לשלם, כי הרי יש לי פטור בתור בת עובד, ופתאום הגיעו ה-44 שקלים האלה. אבל נראה לי שאני אתמודד, כמו שאמר הפקיד בבנק כשסיפרתי לו את זה:"נראה לי דיי זול לשלם 22 שקל לשנה."

דרך אגב, זה ממש לא 22 שקל לשנה. שילמתי על האנגלית המון כסף (3,000 שקל לקורס קיץ ועוד 2,000 לקורס שנתי של ארבע שעות). הרי יש לי פטור מ100% שכר לימוד ולא מ100% והאנגלית לא כלול בנקודות של התואר. אם למשל אני אכשל בקורס ואעשה אותו שוב - אצטרך לשלם. וגם אם אעשה השלמות - אצטרך לשלם.

אני גם משלמת כל שנה 580 שקל על הרווחה, אגודת הסטודנטים או משהו כזה. אני לא בטוחה בדיוק על מה זה. ואבא שלי משלם למס הכנסה כל שנה 4,000 שקל מהמשכורת שלו כי האוניברסיטה מפקידה את שכר הלימוד שלי למשכורת של אבא שלי ואז מס הכנסה רואה משכורת ענקית ולא מעניין אותו שזה שכר הלימוד שלי. בשנה שעברה גם אני, גם אימא שלי, גם אחותי וגם אחי היינו סטודנטים, אז אבא שילם על 16,000 שקל. אה, רגע. בעצם הוא 20,000 כי אחי עשה שני תארים ראשונים במקביל אז רק על אחי אבא שילם למס הכנסה 8,000 שקל בשנה.

בקיצור, קפצתי לבנק לשלם ואז הלכתי למעבדת מחשבים לעבוד על SPSS. זו תוכנת המחשב, לתוכה מזינים נתוני סטטיסטיקה ובה יש לי מבחן ביום חמישי הקרוב. המבחן הוא לא על מחשב, אלא על דפים והוא אמריקאי. המרצה אמרה שרצף הפקודות נכון בתשובות. צריך פשוט לדעת מה סוג המבחן ואז איזו פקודה עושים על סוג מבחן כזה (הרי יש מבחנים שנקראים תי לתלויים, תי לבלתי תלויים, חי בריבוע לטיב התאמה וחי בריבוע לאי תלות, יש מתאם פירסון, יש מתאם ספירמן ויש ניתוח שונות חד כווני לשלוש קבועות ומעלה שזה אנובה. הנה משהו שעכשיו אתם יודעים לידע כללי).

והגעתי למסקנה שעליי להאמין ביכולת שלי ולהפסיק לחכות שהחונכת תחזיק לי את היד. היא לא מבינה בSPSS יותר ממני. היא ניגשה לזה בשנה שעברה וקיבלה 70 רק כי למדה שחזורים והשנה היא עושה מבחן חוזר יחד איתי.

ולמדתי והלך לי דיי טוב ואז לנה הגיעה ב-14:00 כמו שקבענו וסיימנו ביחד את העבודה בשיטות מחקר ואז טסתי לעבודה בסקרים. אני מזה לחוצה מהעבודה בשיטות מחקר (אוף מעצבן שלמילה "עבודה" כלומר ג'וב ולמילה עבודה כלומר "עבודה להגשה" יש אתה אותה מילה בעברית!). העבודה הזו זה 100% מהציון של שיטות מחקר א, כפי שכבר חפרתי כאן בבלוג פעמים רבות. היום היה המועד האחרון להגשתה, אז אחרי שלנה ואני סיימנו ואני טסתי לעבודה בסקרים, אז לנה הלכה הדפיסה אותה, כרכה אותה ושמה בתא של המתרגלת.

וזהו. יותר אני לא עובדת השבוע בסקרים. בחמשת השבועות של המבחנים אעבוד רק פעם בשבוע.

אני חושבת שמשהו שממש יעזור זה שסידרתי לעצמי לו"ז למידה לכל יום. כמה שעות אני לומדת כל יום ולאיזה מקצוע. מחר למשל, אני רק לומדת ארבע שעות לשימושי מחשב, אז אני יכולה להרשות לעצמי ללכת בערב להצגה באוניברסיטה של מימי (תכלס, פעם אחרונה בחיים שאבקר שם, כי מימי מסיימת בימים אלה את התואר שלה).

ואני? אני רק מקווה לעבור בשלום ובציונים סבירים, אם לא גבוהים, את כל 12 המבחנים הענקיים והארורים שיושבים לי על הגרון. לפחות העבודה להגשה המזדיינת הזאת מאחוריי. למעשה, כל העבודות להגשה של השנה הזו כבר מאחוריי. מי יתן וזה יעבור מהר וגם כל המבחנים יהיו מאחוריי, כי אני מזה בלחץ.

12 מבחנים ענקיים זה לא צחוק.

לילה טוב.

שלכם,

נונה.