היי,
לפני כמעט חמש שנים, עשיתי שירות לאומי בהוסטל של אוטיסטים ושם הכרתי את י והתחלתי לצאת איתו. בזמנו הייתה לי חברה, שאני קוראת לה נ בבלוג. דיברתי עם נ הרבה על י, כמקובל בין חברות, כשאחת מהן מתחילה לצאת עם מישהו. תקופה קצרה אחרי ש-י ואני נפרדנו, נ ואני ניתקנו קשר בתהליך הדרגתי. זה לא קשור בשום צורה ל-י. פשוט התרחקנו עד שהתנתקנו.
נ קראה בבלוגים הקודמים שלי ולפני כמה שנים נודע לי שהיא קוראת גם בבלוג הנוכחי (הבחורה מעולם לא החמיצה שום פוסט שכתבתי ואני כותבת בלוגים כבר שש שנים!). ביקשתי ממנה להפסיק, אבל היא אמרה שהיא לא מסוגלת והבטיחה שלא תעביר את הדברים שאני כותבת הלאה.
לפני שנתיים בערך הפכנו להיות חברות בפייסבוק ומאז נהגנו לדבר דרך הפייסבוק פעם בכמה חודשים. היא הייתה אומרת לי מה דעתה על פוסטים שקראה וגם קצת מדברת על החיים שלה.
לפני כמה שבועות, יומיים אחרי ש-י ניתק איתי קשר, אז הסתכלתי בקיר של י בפייסבוק וראיתי פתאום שהוא ו-נ הפכו להיות חברים בפייסבוק ואז ראיתי ש-נ מחקה אותי מהפייסבוק. שלחתי לה הודעה בפייסבוק ובה שאלתי אותה מה פתאום היא מחקה אותי ומה פתאום צירפה את י. וביקשתי שלא תדבר איתו על זה שאני כותבת בלוג, או על מה שאני כותבת בו.
נ ענתה לי וכתבה שהיא מחקה אותי אותי כבר לפני כמה חודשים ושאני פשוט לא שמתי לב. היא אמרה שמחקה אותי כי הרגישה שהיא מעורבת מדי בחיים שלי, גם בפייסבוק וגם בבלוג. הדבר היחיד שהיא אמרה בקשר ל-י זה שהיא מבטיחה שלא תספר לו כלום על הבלוג. וכשהמשכתי להתעקש ושוב ושוב שאלתי אותה מה הקשר בינהם - היא פשוט סירבה לענות.
כמה ימים אחר כך נ מחקה את הפייסבוק שלה. אין לה עכשיו פייסבוק בכלל.
כבר שכחתי מכל העניין ואז אתמול ראיתי בקיר של י תמונה שלו ושל נ ביחד. בתמונה נ יושבת לו בין הרגליים. מסתבר שהם היו ביחד באיזו מסיבת יומולדת שהייתה ביער. בתמונה י יושב על האדמה בפיסוק, רגל לכל צד, ו-נ יושבת לו בין הרגליים. היא נשענת לו על הבטן עם הגב והידיים שלו מחבקות את הבטן שלה.
זה לא שהם עומדים זה לצד זה והוא מחבק לה את הכתפיים. היא אשכרה יושבת בין הרגליים שלו!
והתמונה הזאת הכניסה אותי להיסטריה מוחלטת.כשניתחתי את העניין לעצמי אז הבנתי שלא משנה מי הייתה הבחורה, אז בכל מקרה הייתה מקנאה, אבל זה מעוצם עשרת מונים כשמדובר ב-נ! היא הייתה חברה שלי פעם! היא שמעה ממני אינספור סיפורים על י! וגם עצם זה שאני חושבת שהסיבה היחידה שהגיעה אליו והוסיפה אותו לפייסבוק ואחר כך נפגשה איתו, זה דרך מה שקראה עליו בבלוג שלי! אז זה אומר שהם הכירו דרכי! ועוד יומיים בלבד אחרי שהוא ניתק איתי קשר הם הפכו להיות חברים בפייסבוק!
גם זה שהם היו ביומולדת של מישהי הלחיץ אותי. אם י ו-נ הפכו להיות חברים בפייסבוק רק לפני כמה שבועות, אז אני מנחשת שזאת שיש לה יומולדת היא לא חברה משותפת שלהם. היא כנראה ידידה של י או חברה של נ. זה אומר שאחד מהם הביא את השני למסיבה בתור בנזוג?!
אני יודעת שהם לא חייבים לי כלום. אני יודעת ש-י היה איתי לפני כמעט חמש שנים ואז לאחרונה רק יצא איתי שלוש פעמים (שמבינהם פגישה אחת אפילו לא הייתה דייט) ושאפילו אם היה יוצא איתי במשך שנים - זכותו להפגש עם מי שבא לו ולעשות מה שבא לו עם מי שבא לו. גם נ לא חייבת לי כלום. הפסקנו להיות חברות לפני כמעט חמש שנים.
אבל התמונה הזו עשתה לי ממש ממש ממש רע.
שלחתי ל-י הודעה בפייסבוק בה כתבתי:"היי, מה נשמע? מאיפה אתה מכיר את נ? היא הייתה חברה שלי פעם וראיתי עכשיו שיש לכם תמונה ביחד." הוא עדיין לא ענה לי, אם בכלל יענה. אם נ לא יכולתי ליצור קשר, כי כאמור, היא מחקה את הפייסבוק שלה בכלליות ועכשיו בכלל אין לה פייסבוק. התקשרתי
ל-144 והם נתנו לי מספר הנייד שלה, אבל אני לא אתקשר. זה סתם יהיה פתטי מצידי. כי כאמור, הם לא חייבים לי כלום.
אני אפילו לא יודעת למה לקחתי את זה כל כך קשה. אני רק יודעת שלקחתי את זה קשה.
ועוד משהו שחשבתי עליו זה ש-י הרי ניתק איתי קשר כי היו לו קשה עם דברים שאני עושה בעקבות הליקוי שלי ול-נ יש ליקוי יותר חמור משלי! אז איך יש מצב שהוא לא יכל להכיל אותי, אבל כן יכל להכיל אותה? מוזר מאד. וגם מעליב עבורי.
ואני יודעת ש-נ עומדת לקרוא את מה שאני כותבת עכשיו ולכן שקלתי לא לכתוב את זה, אבל פשוט לא הצלחתי לעצור את עצמי. מפחיד אותי שהיא תגיד ל-י, אבל אני לוקחת את הסיכון. אני הכי בעולם לא רוצה שהיא תעשה את זה, אבל אין לי דרך לעצור אותה. גם לא נעים לי שהיא עצמה קוראת את הדברים, אבל שוב, אין ברירה.
אני חושבת שאחת הסיבות שזה עשה לי כל כך רע, היא שראיתי את התמונה ברגע בו היה לי רע במילא. אני בתקופת מבחנים עמוסה ומלחיצה. יש לי 12 מבחנים ענקיים. מכיוון שכל מועדי ה-ב הם יום אחרי יום ובתקופה שבה כבר אגור בירושלים - אז אני חייבת להצליח בכמה שיותר מועדי א. יש לי ביום חמישי מבחן בשימושי מחשב, על תוכנה בשם SPSS, ואני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי ללמוד, כי זה קשה ומשעמם טילים. למי יש כח לעבור על פקודות מחשב ועוד באנגלית?!
ועוד משהו שמקשה עליי זה הגעגועים לבובי. הוא היה מרכז חיי במשך שלוש שנים ועם כל כמה שאני שלמה עם הפרידה, זה בכלל לא פשוט לחיות בלעדיו. עברו כבר כמעט שבעה שבועות מאז הפרידה וזה הזמן הכי ארוך שלא ראיתי אותו.
ועוד משהו: עבר כבר ארבעה שבועות וחצי מאז שכבתי עם י וזו הייתה הפעם האחרונה שגבר שכב איתי או נישק אותי. זה פשוטו כמשמעו פרק הזמן הארוך ביותר בשבע השנים האחרונות שהייתי בו בלי מגע של גבר! שבע שנים!!!
והיות שאני החלטתי שנמאס לי להשתרלל ושנמאס לי קודם לעשות סקס ואז לחשוב לאן הולכים היחסים אז החלטתי שעם הגבר הבא שאשכב איתי קודם נחליט לאן הולכים היחסים ורק אז, אם בכלל, נשכב. יותר מזה: הייתה מעדיפה אם הגבר הבא שאשכב איתו יהיה הגבר של החיים שלי, איתו אני אתחתן ואיתו אני אביא ילדים.
אבל אני מפחדת מכמה זמן שזה יקח. ואני מפחדת לחזור לבובי מתוך חולשה.
אם כבר הזכרתי פייסבוק, מחקתי את בובי מהפייסבוק, אז עכשיו אני בכלל לא יכולה לראות פרטים עליו, חוץ מתמונת פרופיל. וראיתי שהוא החליף את תמונת הפרופיל שלו לתמונה בה הוא עומד ליד בחורה צעירה פילינית. אז זה או שיש לבובי חברה חדשה פיליפנית או שהם סופסוף העסיקו מישהי שתהיה הפיליפינית של אבא שלו ואז בובי יוכל להפסיק להיות פיליפינית בעצמו.
ואם כבר הזכרתי מבחנים - שותפה שלי אמרה לי אתמול שלא הגישו אותה למבחן ביהדות, כי נעדרה מהרבה שיעורים. האוניברסיטה שלחה לה את המכתב לבית של ההורים שלה ומכיוון שהיא משכירה דירה - היא לא ראתה את המכתב עד כמה ימים לפני המבחן! התחלתי לפחד, כי יש לי ביום ראשון מבחן ביהדות, בקורס שגם אני נעדרתי ממנו הרבה ומתי מפחד ששלחו לי מכתב לבית של ההורים שלי בירושלים ולא ראיתי אותו כי אני בדירה ברמת גן! המבחן, כאמור, הוא ביום ראשון ואני אהיה בירושלים רק ביום שישי והתחלתי לפחד שאני סתם אלמד אליו כל השבוע ואז אגלה ביום שישי שלא מגישים אותי!
השותפה אמרה לי את זה אתמול ב-23 בלילה, אז לא יכולתי להעיר את ההורים שלי משינה, כדי שיגידו לי אם הגיע מכתב, אז התקשרתי לאחותי שוב ושוב, אבל היא לא ענתה. אשכרה התקשרתי לחברות שלי שגרות במעונות וביקשתי מהן שילכו לבנין של יהדות לבדוק אם פירסמו בקומה הראשונה רשימה של סטודנטים שלא מגישים למבחן, כי נזכרתי שזה מה שעשו שנה שעברה. הן אמרו שיעשו את זה היום בבוקר.
לא הצלחתי לישון כל הלילה, גם כי הייתי מוטרדת מהסיפור עם י ו-נ, גם בגלל העומס של המבחנים וגם כי פחדתי שלא יגישו אותי. ואז היום פשוט חיפשתי באתר של האוניברסיטה את המספר של המזכירות של יהדות, התקשרתי, נתתי מספר קורס ושאלתי אם מגישים אותי. המזכירה ענתה לי שהמרצה מגיש את כל הסטודנטים שבקורס הזה בלי יוצא מהכלל, אז לפחות בעניין הזה רווח לי.
אוףףףףףףףףףףףףףףף. הלוואי ויפסיק להיות אכפת לי מהסיפור עם י ו-נ. הלוואי ואצלח את תקופת המבחנים בשלום ובציונים גבוהים. הלוואי שהמעבר לירושלים בספטמבר יעבור בשלום. אני מזה לחוצה. אני בקושי נושמת.
עכשיו אני צריכה ללכת לפר"ח (נשארו לי רק עוד שתי פגישות עם החניכה. היום ומחר) ואז אני נוסעת לת"א לראות הצגה שמימי תיאורנית בה. בטח יהיה נחמד. אני מקווה שזה יעזור לי להרגיש יותר טוב.
שאו ברכה ובהצלחה לכל הסטודנטים בכל המבחנים!
שלכם,
נונה.
עריכה בשעה 3:00 בלילה:
פתאום קלטתי שהתבלבלתי באותיות. נ זו מישהי אחרת שכתבתי עליה בבלוג, שיש לה סכיזופרניה. לבחורה שכתבתי עליה בפוסט הנוכחי קוראים בבלוג ת ולא נ. אתכם הסליחה.
פשוט אין לי כוח עכשיו לערוך הכול מחדש ולכתוב "ת" בכל מקום בו כתוב "נ". דמיינו פשוט שיש ת בכל מקום שיש נ.
לילה טוב.
שלכם,
נונה.