 כינוי:
בת: 38
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2011
קצת עדכונים
היי,
מי שקרא את הפוסט הקודם, בוודאי זוכר שכתבתי על כך שראיתי תמונה של י יחד עם ת (קראתי לה בטעות נ, אבל נ זו מישהי אחרת. הבחורה הנ"ל היא ת). מסתבר שכל מה שניחשתי בקשר לזה היה נכון.
שלחתי ל-י הודעה בפייסבוק בה כתבתי: "היי, מה נשמע? מאיפה אתה מכיר את ת? היא הייתה חברה שלי פעם וראיתי שיש לכם תמונה ביחד". חשבתי שהוא אולי לא יענה, אבל הוא ענה. הוא כתב לי בחזרה שהם הכירו דרך הפייסבוק, התחילו לדבר ועכשיו הם יוצאים. הוא גם כתב לי שהוא יודע שאנחנו מכירות, כי היא אמרה לו, ושהוא מבין אם זה פוגע בי, אבל אנשים נפגשים ושהיא ממש נחמדה.
בתגובה, כתבתי לו שאנחנו לא סתם "מכירות" ואז כתבתי לו כל מה שכתבתי בפוסט הקודם בהקשר לזה: כתבתי לו ש-ת ואני היינו פעם חברות טובות, בתקופה בה י ואני התחלנו לצאת, לפני כמעט חמש שנים ושסיפרתי ל-ת המון עליו בזמנו. כתבתי לו שתקופה קצרה אחרי שהוא ואני נפרדנו - ת ואני ניתקנו קשר. כתבתי לו ש-ת קראה בכל הבלוגים הקודמים שלי ושלפני כמה שנים נודע לי שהיא קוראת בבלוג הנוכחי ושביקשתי ממנה להפסיק, אבל היא אמרה שהיא לא מסוגלת. כתבתי לו שלפני שנתיים בערך הפכנו להיות חברות בפייסבוק ומאז אנחנו מתכתבות מדי פעם והיא אומרת את דעתה על דברים שקראה בבלוג וגם מספרת קצת על עצמה. כתבתי לו שיומיים אחרי שהוא שוב ניתק איתי קשר, לפני כמה שבועות, אז ראיתי שהם הפכו להיות חברים בפייסבוק וש-ת מחקה אותי מהפייסבוק וששלחתי לה הודעה בה שאלתי מה פתאום היא מחקה אותי ומה פתאום צירפה אותו וגם ביקשתי שלא תספר לו על הבלוג ושהיא ענתה לי שהדבר היחיד שהיא יכולה לומר לי זה שלא תדבר איתו על הבלוג, אבל סירבה לענות לי מה הקשר בינהם.
בנוסף, כתבתי לו שכמה ימים אחר כך הפייסבוק הראה לי כאילו ל-ת בכלל אין פייסבוק ולכן חשבתי שהיא מחקה את הפייסבוק לגמרי ושעכשיו אין לה פייסבוק, אבל שעכשיו נודע לי שהיא פשוט חסמה אותי (בכלל לא ידעתי שקיימת אופציה כזו. אחת המגיבות לפוסט הקודם אמרה לי ואז בדקתי דרך הפייסבוק של שותפה שלי ומסתבר של-ת עדיין יש פייסבוק!)
וגם כתבתי לו שהוא לא חייב לי כלום. הוא יצא איתי רק שלוש פעמים שאחת מהן אפילו לא הייתה דייט ושגם אם היינו יוצאים יותר זמן - הוא לא חייב לי כלום ויכול לצאת עם מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. גם כתבתי לו שגם היא לא חייבת לי כלום, כי הרי הפסקנו להיות חברות לפני כמעט חמש שנים, שזה באמת המון זמן וכתבתי שהתמונה שראיתי שבו היא יושבת לו בין הרגליים ממש עשתה לי רע, כי חשבתי על זה שבלעדיי הם בכלל לא היו מכירים. ולסיום כתבתי שאני מאחלת להם בהצלחה ורק טוב.
י כתב לי בחזרה והודה לי על האיחולים. הוא כתב ש-ת אמרה לו את כל הדברים האלה שכתבתי לו וגם על הבלוג, אבל הוא לא יקרא בו, מתוך כבוד אליי, כי היא אמרה לו שאני לא רוצה. הוא כתב שכנראה מה שכתבתי בבלוג סיקרן את ת ולכן היא יצרה איתי קשר ושהוא צריך להגיד לי תודה, כי באמת בלעדיי הוא לא היה מכיר אותה ושהמחשבה הזו לא צריכה לעשות לי רע, אלא להפך, כי בזכותי נוצר חיבור בין אנשים. הוא כתב שהוא לא רוצה לפגוע בי בשום צורה וגם לא ת ושהוא מאחל לי בהצלחה ושאמצא את מה שאני מחפשת ושיש לי אצלו מקום חם בלב.
בתגובה כתבתי לו ואני מצטטת: "בבקשה. אני יודעת שאפשר לסמוך עליך ושלא תקרא בו, אבל למען האמת, אחר כך עברתי על כל הפוסטים שכתבתי מאז יצרתי איתך קשר לפני חודשיים ואין שם שום דבר שלא סיפרתי לך בעצמי. אז זה לא נורא גם אם תקרא בו. אני יודעת שאתה לא רוצה לפגוע בי, אבל תסכים איתי שמה ש-ת עשתה זה קצת לא יפה כלפיי. היא ניצלה את זה שהיא קוראת בבלוג שלי כדי להכיר מישהו. למה היא צריכה שאריות שלי? שתכיר גברים בעצמה. גם אין לי ספק שהיא מנצלת את זה שכתבתי מה אתה אוהב ומה אתה לא - כדי לדעת בדיוק איך להתנהג כדי למצוא חן בעינייך. וגם הקטע הזה שהיא חסמה אותי כאילו אני מצורעת ולא ענתה לשאלה שלי, זה לא יפה מצידה, כי רק בזכותי אתם מכירים. היא לא חייבת לי כלום, אבל אין מצב בחיים שהיא חשבה שלא יפגע בי לראות אותה יושבת בין הרגליים שלך. בכל מקרה הייתי מקנאה לראות מישהי יושבת בין הרגליים שלך, אבל זה מועצם עשרת מונים כשמדובר בה! לפני כמעט חמש שנים, היינו חברות והיא ידעה איזה רגשות חזקים היו לי אליך בזמנו. והיא גם שיקרה לי בזה שאמרה שלא תגלה לך שאני כותבת בלוג. היא לא חייבת לי כלום, אבל זה פשוט לא יפה ואני בחיים לא הייתי מתנהגת כמוה. בכל מקרה, אני אתגבר. גם לך יש מקום חם אצלי בלב. ושוב, שיהיה לכם בהצלחה, למרות שאני חושבת שאי אפשר לסמוך על מישהי כמוה."
ומשהו שחשבתי עליו, אחרי שכבר שלחתי את ההודעה, זה ש-ת גם ניצלה את זה שהיא הייתה חברה שלי בעבר. הרי אם היא הייתה סתם קוראת שלי, אז לא הייתה לה דרך לדעת מי זה י. הסיבה היחידה שהיא ידעה את שמו זה שאמרתי לה אותו לפני כמעט חמש שנים.
ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי שההתנהגות הזאת שלה, זו התנהגות נורמלית. באמת שבחיים לא הייתי עושה דבר כזה. למשל, אני קוראת בבלוג של פייק ריאלטי המקסימה והיא כותבת שם, בין השאר, גם על החבר החמוד שלה. פייק ריאלטי היא גם חברה שלי בפייסבוק, אז אני יודעת איך קוראים לחבר שלה במציאות. אם חס וחלילה יום אחד הם יפרדו - נראה לכם שאני אפנה אליו בפייסבוק ואציע לו לצאת איתי? למה לעזאזל שאעשה דבר כזה? למה אני צריכה שאריות של אחרות? תמוה מאד כל העניין הזה.
ואם באמת כל העסק הזה של הצורה שהיא הגיעה אליו, לא מפריע ל-י אז הם ראויים זה לזו. שיהיה להם בהצלחה.
בא לי לחנוק אותה, אבל מבחינת החוק היבש - היא לא עשתה דבר פסול. מותר לה להתחיל עם מי שהיא רוצה מתי שהיא רוצה. ואני מרגישה פגועה, אבל אני אתגבר. עברתי דברים הרבה יותר קשים מזה. קשים פי מליון.
היום יש לי מבחן בשימושי מחשב, ביום ראשון יש לי מבחן ב"בית היהודי" וביום שלישי מבחן בתיאוריות באישיות. הייתי מאד לחוצה, איך אצליח ללמוד לשלושה מבחנים במקביל.
אבל המצב פי מליון יותר טוב ממה שחשבתי. קודם כל, החומר הזה באישיות מרתק. ברגע שמשהו מעניין אותי - הוא נכנס לי בקלות למוח ולכן כשקראתי את המחברת המעולה ששלחו לי, הבנתי הכול, הדברים היו ברורים ונהירים והכול התיישב לי במח בצורה חלקה ומדויקת. עזר לי גם שחלק מהדברים למדתי בתיכון וגם שחלק מהדברים זכרתי משיעורים, כי לא נעדרתי הרבה מהקורס הזה השנה.
דבר שני, השוויתי בין מה שכתוב במחברת למה שכתוב בספר וראיתי שזה בדיוק אותו דבר, אבל שבספר יש רק קצת יותר דוגמאות. מיד זרקתי את הדפים שצילמתי מהספר. וזה מקל, כי עכשיו זה הרבה פחות חומר. אני רק צריכה לקרוא איזה שלושה מאמרים אחרים, שהמרצה שם באתר.
ודבר שלישי, מכיוון שהייתה לנו עבודה להגשה שהיא לעשות ראיון למישהו ואז להשליך על שתי תיאוריות שנבחר שלמדנו, ואני עשיתי על התיאורטיקנים סקינר ובנדורה, אז זכרתי כמעט הכול. שזה מעולה, כי יש עליהם חלק ניכר מהמחברת.
ובנוגע ל"בית היהודי" - בהתחלה שלחו לי מחברת עם 50 ומשהו עמודים ואני נורא נלחצתי, כי בדרך כלל בקורסים ביהדות יש רק 20 ומשהו עמודים, לחומר של שנה שלמה. אבל אז מישהי אחרת שלחה לי מחברת אחרת, שיש בה רק 20 ומשהו עמודים. השוויתי בין המחברות ומסתבר שזאת שכתבה במחברת הראשונה, סתם כתבה עם רווח כפול ועם מלא דוגמאות לא רלוונטיות.
גם החומר בבית היהודי מרתק. הוא מדבר למשל על למה חשובה יותר לנשים האימהיות לעומת גברים שפחות חשוב להם להיות אבות. הוא מדבר למשל על האם מותר להכות ילדים והוא מדבר למשל על הזרעה מלאכותית מכל מני היבטים, לדוגמא האם לאישה רווקה בת 40 מותר לעשות הפריית מבחנה.
כאמור, אם משהו מעניין אותי - הוא נכנס לי בקלות למוח ויש לי הרגשה שילך לי טוב. בנוסף, יש מקראה שהיא על נושאים אחרים שלא למדנו בשיעור, אבל מותר להכניס אותה למבחן. מתוך 30 שאלות אמריקאיות, יהיו בערך 5 מהמקראה ואז אוכל לדפדף בה ולמצוא את התשובה את התשובה. יש גם בחירה - צריך לבחור רק 25 שאלות מתוך 30, אז זה בכלל טוב.
ובקשר למבחן בשימושי מחשב שיש לי היום - כל הסמסטר החומר נורא הלחיץ אותי וכל הזמן חיכיתי לחונכת שלי שתחזיק לי את היד, אבל כשהתחלתי להתמודד איתו בעצמי בשבוע שעבר, גיליתי שהשד לא נורא כל כך. אני בכלל לא צריכה לדעת חישובים סטטיסטים, כי המחשב מחשב הכול לבד. המבחן הוא על תוכנה שנקראת SPSS.
המבחן הוא אמריקאי ובלי מחשב מולנו. יתנו לנו שאלות ונצטרך לדעת איזה סוג מבחן זה (למשל תי לתלויים, חי בריבוע לאי תלות וכדומה) ואז לדעת להתאים בין סוג המבחן לפקודה הנכונה. הרצף של הפקודות תמיד נכון, אז זה מעולה. יהיו 15 שאלות כאלה.
אחרי זה יהיו בערך 12 שאלות על קריאת פלטים. יתנו לנו את הפלט ונצטרך לדעת איך קוראים אותו. מאד מקל שזה אמריקאי, כי אפשר להסתמך הרבה על הגיון.
ואז יהיו 3 שאלות כלליות על SPSS, למשל איזה שלושה סוגי קבצים יש בו, או מה ההבדל בינו לבין אקסל, או מה סוג המבחן בשאלה מסוימת במלל. לי זה נראה שאלות מתנה. זה מוסיף בערך 10 נקודות לציון, כי במבחן יש בכלליות 30 שאלות וכל שאלה זהה מבחינת הניקוד שלה אז לכל תשובה נכונה מקבלים בערך 3.3 נקודות.
אז עכשיו אני צריכה ללכת ללמוד עוד שעתיים לשימושי מחשב, ב-15:30 המבחן ואחריו אני אשב בערך שעה על "הבית היהודי" ואז אחזור הביתה לירושלים. התלבטתי אם קודם לחזור ואז ללמוד או קודם ללמוד ואז לחזור והגעתי למסקנה שסתם חבל קודם לחזור, כי אני אהיה עייפה מהנסיעה ואתעצל לשבת וזה גם מעכב את החזרה שלי הביתה אך ורק בשעה אחת, אז בקטנה.
ואז בימים שישי ושבת אני אשב בירושלים כל יום בערך שש שעות על "הבית היהודי" ואחזור במוצ"ש ולא ביום ראשון, כדי שהבוקר של ראשון לא יתבזבז לי על נסיעות אלא על למידה. ביום ראשון בבוקר אני אשב בערך שעה על "הבית היהודי" לפני המבחן ואז ב-12:00 המבחן. אחרי זה אני אשב איזה שש שעות על "תיאוריות באישיות" וגם ביום שני אשב בערך שש שעות על "תיאוריות באישיות" ואז ביום שלישי גם איזה שעה לפני המבחן. אחרי המבחן ב"תיאוריות באישיות" אני עובדת ואז אחזור לירושלים משלישי בלילה עד מוצ"ש, כי המבחן הבא הוא רק ביום ראשון שאחרי זה והוא ב"התנהגות ארגונית". מ"התנהגות ארגונית" אני לא מודאגת, כם כי יש לי ארבעה יממות שלמות ואת הבוקר של יום ראשון ללמוד אליו, גם כי אני זוכרת מהסמסטר הקודם שאפשר להסתמך בעיקר על שחזורים. אני גם יכולה בכלל לא ללמוד ביום רביעי, אלא רק לנוח מלמידה, אחרי השבוע המטורף שעובר עליי עכשיו. אני גם צריכה לקפוץ ביום רביעי לסניף הבנק שלי בירושלים, כי איבדתי את כרטיס האשראי ומחכה לי שם חדש. אנצל את זה כדי להפגש עם נוש.
אז זהו. זה הלו"ז לעשרה ימים הקרובים.
סיימתי אתמול, בשעה טובה, עם הפר"ח. עם כל כמה שנמאס לי להטרטר לשם כל פעם בשביל שעתיים ונמאס לי מזה שאני מפסידה כסף על זה שאני לא יכולה לקבוע משמרות בימים שאני עושה פר"ח כי זה על אותן שעות ונמאס לי שזה לוקח ממני כוחות, אז עדיין היה לי קשה להפרד סופית מהילדה. היא פשוט מקסימה! אני אוהבת את חניכת הפר"ח שלי. גם לה היה ממש קשה להפרד ממני. כבר מזמן היא אמרה לי שהמשפט האחרון שאשמע ממנה בפגישה האחרונה זה:"אני אוהבת אותך ותמיד אוהב." איזו חמודה! כשנפרדנו אז היא הושיטה לי אצבע, נגעתי באצבע והיא אמרה בצחוק שהיא בחיים לא תשטוף את האצבע הזו. אחר כך נתתי לה נשיקה בלחי והיא אמרה שגם את הלחי לא תשטןף. כפרעליה. אני באמת אוהבת אותה והיה לי עצוב להפרד.
ועכשיו אני חייבת לעוף ללמוד ואז להבחן.
ויש מי לאק.
שלכם,
נונה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
