היי,

אני בעיצומה של תקופת מבחנים. יש לי 12 מבחנים ענקיים. כל הקורסים שלי הם שנתיים וברובם הגדול לא היה מבחן בסוף הסמסטר הראשון, אז רוב המבחנים הם על חומר של שנה שלמה, מה שמאיים להרוס את הבריאות הנפשית שלי.

שישה מועדי א מאחוריי. שישה מועדי א לפניי.

המבחן הראשון שהיה לי בלוח הבחינות זה מבחן בקורס כללי שלקחתי באידיש. לא ניגשתי בכלל. אני לא יודעת כלום וברור לי לגמרי ששפה אי אפשר ללמוד יומיים לפני מבחן. בין סיום מועדי א לתחילת מועדי ב יש חמישה שבועות, והמועד ב באידיש הוא הראשון, אז אני אתרגל בחמישה שבועות האלה. אני לא יותר מדי מודאגת, כי המרצה נתנה לנו הכול מראש. היא נתנה לנו מראש 60 משפטים שגם תירגמנו, גם הטינו לעבר, הווה, עתיד וציווי. ומתוך ה-60 משפטים האלה יהיו 10 במבחן להם נצטרך לעשות את כל זה. היא גם נתנה לנו מראש שלושה סיפורים עם שאלות ותשובות ומתוכם יופיע סיפור אחד במבחן שנצטרך לענות על השאלות אליו. את השאלות והתשובות, יש לנו, כאמור, מראש.

המבחן הבא שהיה לי זה שימושי מחשב. זה קורס חובה מהתואר, שהוא היחיד שסמסטריאלי. למדנו על תוכנה שנקראת SPSS, שבה מזינים נתונים סטטיסטים למחשב. בהתחלה הקורס הזה נורא הפחיד אותי. הוא נראה לי שילוב של כל מה שקשה לי: גם סטטיסטיקה, גם פרטים טכניים, גם אנגלית (כל המילים בתוכנה הם אך ורק באנגלית). לאורך כל הסמסטר נפגשתי עם החונכת שלי (קרי המורה הפרטית) כל שבוע במעבדת מחשבים ותירגלנו את הפקודות.

אבל המבחן הוא לא מול המחשב. הוא אמריקאי. גם זה הלחיץ אותי. אמרתי: מה, אני אמורה לזכור פקודות בע"פ? אבל אז המרצה אמרה שהרצף של הפקודות הוא תמיד נכון. צריך פשוט לדעת מה סוג המבחן בכל שאלה (אם זה תי לתלויים, תי לבלתי תלויים, פירסון, ספירמן וכו') ואז לזכור איזו פקודה מתאימה לסוג מבחן כזה. צריך לדעת רק את ההתחלה. היו היו 15 שאלות כאלה ואז 12 שאלות של קריאת פלטים בהם הפלט הופיע לנו בדף ואנחנו היינו צריכים לבחור את התשובה שקוראת את הפלט בצורה הנכונה ואז היו 3 שאלות כלליות על התוכנה. כל הסמסטר סמכתי רק על החונכת שלי ולא למדתי בכלל לבד, ואז שבוע לפני המבחן, היא ביטלה את הפגישה שלנו ברגע האחרון. החלטתי לא להסתמך עליה שתחזיק לי את היד, אלא פשוט ישבתי לבד ותירגלתי והלך טוב. וגם במבחן הייתה לי תחושה ממש טובה. חשבתי שאני אקבל בסביבות ה-100, אבל קיבלתי 73. אני הולכת לעשות מועד ב בספטמבר, שזה באסה, כי זה אחרי שמסתיימת השכירות, אבל אני לא אסלח לעצמי אם לא אגש לזה שוב.

אני נדרשת במסגרת התואר לשבע קורסים ביהדות. לקחתי שני קורסים בשנה הראשונה, שלושה השנה ובשנה הבאה יהיו לי עוד שניים. הקורסים האלה יכנסו לממוצע רק אם אעשה תואר שני באוניברסיטה בה אני לומדת כעת, אבל אם אעשה תואר שני בכל מקום אחר, זה לא נכנס לממוצע ואז צריך רק לעבור. הבעיה היא שאי אפשר לדעת מעכשיו איפה אעשה תואר שני.

אז יומיים אחרי המבחן בשימושי מחשב, היה לי מבחן בבית היהודי, שזה קורס ביהדות. האמת שהיה לי ממש מעניין ללמוד אליו. הייתי פשוט מרותקת. זה דיבר על נושאים כמו: האם מותר לאישה רווקה בת 40 לעשות הפריית מבחנה? האם לזוג נשוי מותר לעשות הפריית מבחנה? האם מותר לעשות הפלות? האם לערך של זוגיות של חשיבות בחתונה או שהערך היחיד שחשוב זה הבאת ילדים? כמה ילדים צריך להביא כדי לצאת ידי חובה? (בית שמאי אומרים ששני בנים ובית הלל אומרים שבן ובת), האם להורים מותר להכות את ילדיהם, מי צריך לקבל משמרות על הילדים במקרה של פרידה של ההורים, למה לנשים יותר חשובה האימהות מלגברים האבהות ועוד ועוד נושאים כאלה.

במבחן היו 30 שאלות, מתוכם היה צריך לבחור 25 (שזה דיי באסה, כי אז כל שאלה שווה 4 נקודות שזה המון). הייתה לנו גם מקראה לפנינו, שבה חומר שלא למדנו במהלך השנה ומתוך ה-30 שאלות, היו בערך 5 שאלות מהמקראה, אבל זה רק הכשיל. היום קיבלתי ציון על הקורס. קיבלתי 84. שזה הציון הכי מעצבן ביקום!!! הקטע הוא כזה - אני נדרתי נדר חמור שכל מבחן שאקבל בו מתחת ל85 - אעשה מועד ב. 84 זה ציון כל כך קרוב ל85, אבל הוא לא 85. ואני שונאת שונאת שונאת ציונים כאלה. אם הייתי מקבלת כמה נקודות פחות, למשל 80, בטוח הייתי עושה מועד ב. ואם הייתי מקבלת כמה נקודות יותר, למשל 87, בטוח לא הייתי עושה מועד ב, אבל כשזה ככה גבולי - אני מוצאת את עצמי מטריפה לעצמי את השכל בהתלבטות! נראה לי כזו התעללות לעבור על כל החומר הזה מחדש, לקום ב-5.30 בבוקר ולנסוע מירושלים לרמת גן ובחזרה (כי המועד ב הוא אחריי שמסתיימת השכירות ברמת גן), לעשות מחדש את המבחן וכל זה כדי לשפר באיזה 4 נקודות! אני הרי לא אקבל 100. כל שאלה שווה 4 נקודות ולי היו 4 טעויות. אז אם נגיד במועד ב יהיו לי רק 2 או 3 טעויות - אני אקבל 88 או מקסימום 92. כל כך לא שווה את זה. אני לא אעשה מועד ב.

המבחן שהיה לי יומיים אחרי הבית היהודי, היה בתיאוריות באישיות. זה קורס חובה בפסיכולוגיה, שאני נדרשת לו במסגרת התואר. החומר היה ממש מעניין. כל מני תיאוריות של תיאורטיקנים כמו סקינר למשל (פרויד היה בסמסטר הקודם). על איך פועלת הנפש ומה מניע אנשים. זה שהחומר מעניין הקל עליי, אבל זה היה מאסה מטורפת של חומר והיו לי פחות מ48 שעות ללמוד למבחן. לא הפסקתי. וויתרתי על מאמרים ועל פרקים מספר של האוניברסיטה הפתוחה, בתקווה שהם חופפים למחברת ושאין צורך בהם. למדתי ללא הפסקה. בכל רגע שלא אכלתי או ישנתי, אז למדתי וכמעט התמוטטתי. בבוקר של המבחן קמתי מוקדם ללמוד עוד כמה שעות. אבל אין מה לעשות. הזמן שהיה לי פשוט לא הפסיק ולכן לא זכרתי כל מני דברים, בעיקר שמות של תיאורטיקנים היה לי קשה לזכור.

קיבלתי במבחן  70 שזה ציון ממש דפוק, אבל המבחן הזה שווה רק 30%. הייתה לנו עבודה בסמסטר הראשון ששווה 20% שבה קיבלתי 98 ומבחן בסמסטר הראשון שווה 30% בו קיבלתי 80. בזמנו שקלתי לעשות מועד ב, אבל אז המרצה אמר לי שיש לי 87 ב-50% מהקורס והרי לא הייתי עושה מועד ב, אם הייתי מקבלת 87 במבחן ששווה 50%. אמרתי לעצמי שאם בסמסטר השני אני אקבל שוב 98 בעבודה ושוב 80 במבחן אז יהיה לי 87 סופי בתואר. בסוף קיבלתי במבחן 70. אם אני אקבל בעבודה (שהמרצה עדיין לא החזיר לנו) 98 אז יהיה לי 84 סופי בקורס, שזה שוב ציון גבולי ומעצבן, כי זה כאילו 85, אבל לא.

אני לא מעלה על דעתי לעשות בזה מועד ב, כי המועד ב הוא בדיוק ביום בו מסתיימת השכירות וגם היום בו אני אמורה לבנות מערכת. אז אני אוותר. אני רק מקווה שהעבודה באמת תציל אותי ואני באמת אקבל בה מעל 90.

אתמול היה לי מבחן בהתנהגות ארגונית. זה קורס חובה. המרצה יצא בנזונה ובא לי לשלוח ידיים לצוואר שלו ולחנוק אותו. הוא מלמד אותי בשני קורסים: גם התנהגות ארגונית וגם פסיכולוגיה חברתית ובשניהם הוא לא לימד כלום כל השנה. לכל שיעור הגיע באיחור של 20 נקודות, זיין את השכל רבע שעה על דברים שרובם לא קשורים לשיעור, הראה לנו סרט 40 דקות ובזמן הזה הלך לשתות קפה. איזו חוצפה!!! על זה הוא מרוויח מאות שקלים לשעה??? הוא מבולבל לגמרי ולא יודע מה מימינו ומה משמאלו. פעם שאל אותנו בשיא הרצינות באיזו שנה אנחנו נמצאים. איך לעזאזל הוא קיבל דוקטורט? חברה שלי מהלימודים צוחקת עליו שזה נראה שיש לו צלליות אפורות ובלי שום קשר, תמיד אומרת שהוא בטח קנה את הדוקטורט שלו. אמרתי לה שהוא בטח נתן צלליות אפורות תמורתו!

בכל מקרה, אתמול היה המבחן בהתנהגות ארגונית. המבחן היה אמור להיות רק על החומר של סמסטר ב, אבל היו שאלות גם מסמסטר א, שזה אסור! והבעיה הכי גדולה: מתוך 28 שאלות היו ארבע שאלות שהופיעו פעמיים זהות לחלוטין!!! הוא נכנס למבחן, כשכולנו לחוצים ואמר בטון מתנשא שבכיתה הקודמת שאלו אותו שאלות מנחות מדי ושאולי אנחנו גם רוצים שהוא יסמן לנו את התשובה הנכונה ואז הוסיף שהוא יודע שיש כמה שאלות כפולות ושאל בטון מזלזל:"אז מה?" בתגובה שאלתי אותו:"אז מה עושים?" ואז הוא פשוט השפיל אותי מול כולם כשענה לי בטון מתנשא ומזלזל ודיבר אליי כאילו אני ילדה קטנה:"מה נראה לך שנעשה?" שאל בלעג וכשאני חזרתי ושאלתי:"מה באמת נעשה?" הוא אמר:"אז יהיה יותר משקל לכל שאלה." וכשאני אמרתי:"אבל אז אם אני טועה, טעות אחת תוריד לי 9 נקודות?" והוא ענה לי בזלזול:"לא, שש." והמשיך בדרכו. בנזונה כוס אימאאימאימא שלו הצולעת!!! גם הרוב המכריע של השאלות לא היו בחומר שלמדנו, אלא במקראה שהוא הרשה לנו להכניס. הן היו מנוסחות בצורה מבלבלת וקשה. הוא שם לנו לנו 5 תשובות שחצי מהן זה:"א ו-ג נכונים", "ב ו-א נכונים". "א, ב ו-ג נכונים." אני מבינה ומכבדת אם המבחן קשה, כי יש למרצה זכות לעשות את המבחן קשה. מה שמרתיח אותי זה שהמבחן היה לא הוגן! זה לא הגיוני שאני אקרע את התחת ואצא ממבחן בתחושה שקיבלתי 60. ואם נגיד אני אקבל ציון גרוע ואחליט לעשות מועד ב - אני לא יודעת מה לעשות אחרת! אני למדתי טוב! הבעיה לא בי! שלחנו לו מייל בו התלוננו על השאלות הלא הוגנות. חסר לו שלא יתן פקטור ענק.

הדבר היחיד שמנחם אותי זה שהקורס הזה הוא רק נקודת זכות אחת מתוך 64. היה לנו בסמסטר הראשון "התנהגות ארגונית א" (במבחן בו קיבלתי 83) ועכשיו זה "התנהגות ארגונית ב" אז זה לא קורס שנתי אלא סמסטרילי, אבל זה בדיוק באותן שעות, בדיוק עם אותו מרצה ובדיוק על אותו חומר, אז לי זה מרגיש כמו קורס שנתי! בשנה שעברה היה לי אותו דבר עם סטטיסטיקה. היה לנו בסמסטר הראשון "סטטיסטיקה א" ובסמסטר השני "סטטיטיקה ב" אבל זה היה בדיוק באותן שעות, בדיוק עם אותה מרצה ובדיוק על אותו חומר, אז מה ההבדל בין זה לבין קורס שנתי?

ביום רביעי הקרוב יש לי מבחן ב"חברה הישראלית". זה קורס חובה בסוציולוגיה, עם המון נגיעות להיסטוריה. האמת שמרבית החומר שיעמם לי את התחת. אני אוהבת דברים שקשורים לפסיכולוגיה, כלומר לתהליכים פנימיים. אם הייתי יכולה, לא הייתי לומדת סוציולוגיה בכלל, כי תהליכים חיצוניים זה הרבה פחות מעניין. החומר למבחן מדבר למשל על העובדים הזרים, על העליות השונות וכדומה. מזל שהשגתי סיכומים לכל המאמרים. אני חייבת להצליח בזה.

בשבוע הבא יש לי מבחן ב"סוגיות בנושאים אקטואלים". זה גם מבחן ביהדות, שבנתיים אני מאד מרוצה ממנו. החומר היה ממש מעניין. כמו "הבית היהודי", גם "סוגיות בנושאים אקטואלים" זה בתחום של התלמוד (הרי יש בקורסים ביהדות את התחומים של פילוסופיה, תנ"ך, תלמוד ועוד משהו ששכחתי מהו). תלמוד הכי מעניין, לפי דעתי. החומר מדבר על נושאים מרתקים: על הפלות, על המתת חסד, על תרומת איברים. אני בטוחה שיהיה לי מרתק ללמוד אליו. יהיה לי גם יותר קל, כי למשל הפלות זה משהו שלמדתי עליו גם "בבית היהודי". האמת שאני לא מודאגת מהמבחן הזה, כי כל מי שלמד עם המרצה הזה בשנים קודמות, אמר לי שהשאלות במבחן לא טריקיות ושאם אלמד טוב - אקבל ציון מעולה. אני מכירה אנשים שקיבלו 100.  

יומיים אחרי זה יהיה לי מבחן בקורס חובה ב"שיטות מחקר." המבחן הזה ממש מלחיץ אותי. גם כי כמו כל קורס זה נכנס לממוצע וגם כי שמעתי שממש מסתכלים על "שיטות מחקר" בקבלה לתואר שני. המרצה היא קשוחה ושמעתי שהיא קשה במבחנים. אני מתה מפחד.

לפחות אני יודעת שב"שיטות מחקר א" יש לי 85. כי קיבלנו בחזרה ציון על עבודה שעשינו. זה קצת קשה להבין. החומר למבחן הוא חומר שלמדנו כל השנה וגם את העבודה להגשה עשינו כל השנה, אבל הציון של העבודה זה 100% משיטות מחקר א והציון של המבחן זה 100% מ"שיטות מחקר ב". ממש פחדתי שאני אקבל ציון נמוך בעבודה, כי את העבודה בודקת המתרגלת, שגם היא מאד קשה, אבל בסוף קיבלנו ציון סביר. הייתי מעדיפה לקבל יותר, אבל במילא אין שום דבר שבכוחי לעשות כדי לשפר את הציון, הרי אין מועד ב בעבודה כי זה לא מבחן. אז כל שנותר לי זה להיות שמחה בחלקי ולקוות שילך לי סבבה גם במבחן.

שבוע אחרי זה יש לי מבחן בקורס חובה ב"פסיכולוגיה חברתית". המבחן הזה מדאיג אותי, כי כאמור, מלמד את הקורס הזה אותו מרצה שמלמד "התנהגות ארגונית." הוא מלמד בשני הקורסים האלה בדיוק את אותו חומר. אפילו המצגת זהה. אני מפחדת שהוא יפשל גם בבניית המבחן הזה. מה שמנחם אותי זה שיהיה לי קל ללמוד, כי אני זוכרת הרבה ממה שלמדתי ל"התנהגות ארגונית". אבל זה עדיין מפחיד. כי פה אין מקראה והקורס הזה שווה 2 נקודות ולא 1, כמו התנהגות ארגונית.

אם מעניין אתכם לדעת מה החומר בכלל ב"פסיכולוגיה חברתית" וב"התנהגות ארגונית" אז אני יכולה להגיד לכם שזה בעיקר על ארגונים. איך ארגון עובד ואיך מקום עבודה פועל ואיזה סוגי מנהיגים יש. לפי דעתי זה משעמם בטירוף. אני לא מאמינה ששקלתי לעשות תואר שני בייעוץ ארגוני, כי אני לא מסוגלת לעמוד בללמוד אפילו קורס אחד בזה.

יומיים אחרי "פסיכולוגיה חברתית" יש לי מבחן בקורס בחירה שנקרא "היבטים משפטיים בניהול משאבי אנוש". זה קורס בלמידה עצמית, שנראה לי מאד מעניין. הוא מדבר על נושאים שאני מתעסקת בהם כל הזמן: האם חייבים לשלם על הפסקה בעבודה? האם מותר לפטר אישה בהריון? אחרי כמה שעות צריך לשלם שעות נוספות? כמה זמן מותר לעכב שכר? כמה ימי חופשה בתשלום מגיעים לעובד? אם מקום עבודה מחויב לתת לי כסף כשאני מביאה לו אישור על מחלה? ועוד ועוד דברים כאלה.

מי שקורא וותיק בבלוג שלי בוודאי זוכר פוסטים רבים שכתבתי, בהם התייחסתי לנושאים האלה. ארבע שנים אני בשוק העבודה, עבדתי בהמון מקומות עבודה וגיליתי שאם אני לא יודעת את הזכויות שלי אז דופקים אותי ובגדול. סופר חשוב לדעת חוקים וסופר חשוב לרשום לעצמי כל שניה שאני עובדת, כי תמיד יש טעויות. תמיד אני מעמידה מקומות עבודה על טעותם ואומרת להם ששילמו לי על פחות שעות ממה שמגיע לי והם תמיד אומרים שזו הייתה טעות טכנית תמימה, אז אני תמיד אומרת:"אם זה כזה טכני וכזה תמים - למה אתם אף פעם לא טועים לכיוון השני ומשלמים לי יותר ממה שצריך?" הרי הרבה יותר הגיוני שמישהי תכתוב בטעות שעבדתי 8 שעות במקום 6, מאשר שהיא תכתוב שעבדתי 4 שעות במקום 6.

יומיים אחרי "היבטים משפטיים" יש לי מבחן בקורס חובה שנקרא "תורת הענישה". זה קורס חובה, בתחום של קרימינולוגיה. הייתי באולי 5 שיעורים כל השנה, אז החומר יהיה זר לי כשאני אתחיל ללמוד. זה המון חומר ויש לי פחות מ-48 שעות ללמוד, אז אני מקווה שיהיה בסדר. המון בנות שגם לקחו את קורס הבחירה "היבטים משפטיים" אמרו שהם יבחרו מבחן אחד מתוך השניים וילמדו אליו מעולה. הבעיה היא שמועדי ה-ב של שני המבחנים האלה הם יום אחרי יום, אז בנות אומרות שאם הם ילמדו לשניהם במקביל - הם יקבלו ציון נמוך בשניהם ואז יצטרכו שוב ללמוד לשניהם במקביל למועדי ב. אני החלטתי שלא אלמד אל שניהם במקביל. אני אקרע את התחת בלמידה ל"היבטים משפטיים" ורק אחרי שאגש למבחן הזה, אז אתחיל ללמוד לתורת הענישה. אני מקווה שהיומיים האלה יספיקו לי ומקסימום אם לא - אני אצטרך מועד ב רק ב"תורת הענישה", אבל שווה לנסות. שלחו לי סיכומים ושחזורים.

אז כבר יש לי מועד ב באידיש, כי לא ניגשתי למועד א ומועד ב בשימושי מחשב, כי אני לא מרוצה מהציון. בנוסף, יש לי מועד ב בקורס ביהדות שנקרא "חגי ישראל". זה קורס בלמידה עצמית, שהמבחן אליו היה כבר במאי. נכשלתי. החומר למבחן היה, מן הסתם, חומר על החגים. כמה ימים צריך לשבת בסוכה ואיזה מינים יש ואיך צריך לחגוג בפורים וכו' וכו'. אני מקווה שחוץ מאידיש, שימושי מחשב וחגי ישראל אז לא יהיו לי מועדי ב בכלל. רק המבחן באידיש ועוד מעט מאד מועדי ב הם לפני שמסתיימת השכירות. הרוב המכריע של מועדי ה-ב הם אחריי שמסתיימת השכירות והם יום אחרי יום אחרי יום אחרי יום. אז אני מאד מקווה שלא אצטרך הרבה.

אגב, לכל מבחן אפשר להשיג משהו שאנחנו קוראים לו "שחזורים". מה זה אומר? תחשבו על זה שכל המבחנים שלי, בלי יוצא מהכלל, הם אמריקאים. במבחן ממוצע יש 40 שאלות וגם במועד ב זה 40 שאלות, קרי 80 שאלות. החומר למבחן בכל שנה הוא אותו חומר בכל קורס. נגיד מרצה הוא מרצה כבר 10 שנים - מן הסתם אין ביכולתו לחבר 800 שאלות. בהכרח יהיו שאלות משנים קודמות! מרצים מודים לנו בפרצוף שיש להם מאגר של משהו כמו 250 שאלות, מתוכם הם בוחרים אקראית 30-40 שאלות. אנשים שניגשו למבחנים האלה בשנים קודמות, מעלים לאינטרנט שאלות שהם זוכרים ואז הדורות הבאים זוכים להנות מהם! אז יש מרצים שעושים בערך את אותו מבחן כל שנה, כמו למשל המרצה הדפוק של "התנהגות ארגונית" ו"פסיכולוגיה חברתית" (בסמסטר הקודם 22 שאלות מתוך 28 היו בשחזורים!) ויש מרצים שמשתדלים קצת לגוון (היו רק 2 או 3 שאלות מתוך 31 השאלות ב"תיאוריות באישיות").

מאד קריטי לי לקבל ציונים גבוהים. גם בשנה שעברה זה היה לי חשוב, אבל עכשיו, אחרי שהחלטתי שאני בטוח רוצה תואר שני בלקויות למידה, אז זה פי מליון יותר חשוב לי, כי צריך בשביל זה ממוצע 87 וכרגע הממוצע שלי הוא 81.5.

אגב, אני מנצלת את תקופת המבחנים כדי להיות יותר בירושלים. אני גרה ברמת גן כבר תשעה חודשים ואפילו פעם אחת לא חזרתי לירושלים באמצע השבוע. תמיד חזרתי רק מיום חמישי עד יום ראשון, או משהו דומה, כי היו לי המון מחויבויות ברמת גן בכל יום מימות החול. אבל עכשיו יש לי מבחנים ואני עובדת רק פעם בשבוע, אז אני חוזרת לירושלים לפרקי זמן ארוכים יותר. זה לא שאני חוזרת באמצע השבוע ואז חוזרת שוב לרמת גן באמצע השבוע. זה פשוט שאני חוזרת ליותר ימים, למשל אם היה לי מבחן ביום שלישי והמבחן הבא הוא ביום ראשון אז אני חוזרת משלישי בערב עד מוצ"ש. הרי אין שום דבר שיחזיק אותי ברמת גן עוד יומיים. אמרתי לאחותי:"ואי, איזה הזוי לראות אותך ביום רביעי. כבר תשעה חודשים לא ראיתי אותך או מישהו אחר מבני המשפחה ביום רביעי. חשבתי אולי יש לכם קרניים בימיי רביעי, אבל רגע, בעצם ראיתי אתכם ביום רביעי כשחזרתי בפסח לשבועיים", ואז אחותי אמרה:"בסדר, יש לנו קרניים רק בימי רביעי של חול ולא של חג." וקרעה אותי מצחוק.

אגב, אני תמיד חוזרת יום לפני מבחן ולא ביום של המבחן עצמו, כדי לנצל את הבוקר לעוד קצת למידה, במקום לבזבז אותו על נסיעות.

וסתם לידע כללי: אני במצב נפשי מאד לא טוב. אני לחוצה וכל הגוף שלי מכווץ. אני כל הזמן לומדת וכואב לי כבר המוח. ממש יוצא לי עשן מהאוזניים. אני על סף איבוד הכרה. אני מתה לסיים עם החרא הזה כבר! לפחות אני בחצי הדרך וכבר חצי ממועדי ה-א מאחוריי. אני כל כך מקווה שלא יהיו לי הרבה מועדי ב. ואני לא מתכוונת לוותר לעצמי עד שיהיה לי לפחות ממוצע של 85 השנה.

תאחלו לי בהצלחה. שיהיה בהצלחה גם לכל הסטודנטים האחרים.

שלכם,

נונה.