השנה אני לומדת שיטות מחקר עם מרצה קשוחה שהולכת לעשות לנו מבחן קשה, על המון חומר מורכב. לעומת זאת, הקבוצה השניה של הבנות בתואר, לומדות עם מרצה סטלן, שמשחזר מבחנים משנים קודמות. הן בכלל לא צריכות ללמוד. שעתיים לפני המבחן לעבור על השחזורים וזהו.

ואין קבוצה כזו השנה, אבל שמעתי שבשנה שעברה לאחת מהקבוצות שלמדה "שימושי מחשב" (שזה על תוכנה בשם SPSS שבה מכניסים נתוני סטטיסטיקה למחשב), כל המבחן היה משחזורים, אז אף אחת מהקבוצה הזו לא נכנסה לשום שיעור.

ופעם נורא קינאתי בכל הבנות שלמדו בקבוצות האלה. קינאתי בהן על זה שאני צריכה לקרוע את התחת ועל זה שהן לא צריכות לעשות כלום, על מנת לקבל ציון טוב.

אבל משהו שאני מבינה עכשיו זה שאין לי סיבה לקנא. אתם יודעים למה? יש סיבה שלומדים סטטיסטיקה ושיטות מחקר ושימושי מחשב. הסיבה היא שיש צורך בחומר הזה! בשנה הבאה נידרש לכתוב סמינריון ובו נצטרך להפעיל את הידע שלמדנו בכל הקורסים האלה. לא יודעת מה אתכם, אבל לי אין כסף לקנות סמינריון, ולכן אני אצטרך לעשות אותו במו ידיי, מה שידרוש ממני לדעת סטטיסטיקה, שיטות מחקר ושימושי מחשב! וגם בהבנה של מאמרים, גם בתואר ראשון וגם בתואר שני, נידרש ידע בסיסי בתחומים האלו. אני ספציפית לא רוצה לכתוב תזה, אבל כשכותבים תזה בתואר שני, ידע בתחומים האלה הוא הכי קריטי בעולם. מדעי החברה מבוססים על סטטיסטיקה ושות'.

אני לא רוצה להשמע חננה, אבל אולי עדיף שאני בקבוצות שבאמת לומדות.

בשבועות האחרונים כל הזמן לומדת. המוח שלי מפוצץ ויוצא לי עשן מהאוזניים. מצד אחד, זה ממש מתיש וקשה ואני מתה כבר שיסתיים. מצד שני, אני לא מתעלמת מהערך העצום שאני משיגה כאן. אני גם מרחיבה אופקים וגם מקדמת את העתיד שלי ושתי המטרות חשובות לעין שעור.

כן כן, אני יודעת שיצאתי חננה.

שיהיה לילה קסום.

שלכם,

נונה.