אני הורסת כל חלקה טובה.

אני כל הזמן פוגעת באנשים שחשובים לי בלי להתכוון.

באיזשהו מקום, חבל שאני לא אדם רע. אדם רע פוגע באנשים בכוונה ולכן יכול גם להחליט שלא לפגוע, על פי רצונו. אני מעולם, אפילו לא פעם אחת, לא ניסיתי לפגוע באף אחד בכוונה (אפילו לא באנשים שעשו לי רע ועל אחת כמה וכמה לא באנשים שלא עשו לי כלום ועוד יותר על אחת כמה וכמה באנשים שהיטבו עימי) ובכל זאת, אני פוגעת ופוגעת ופוגעת בלי לשים לב. אני שמה לב רק בדיעבד. אז מה זה שווה שאני אדם טוב בעל לב זהב?

ועל הדרך אני גם הורסת את החיים שלי.

טעויות. כמה טעויות אדם יכול לעשות בחייו.

זוגיות מלאת אהבה הדדית ומחויבות הדדית, קשרים אפלטונים תקינים ויציבים, עבודה בה אחזיק מעמד, ממוצע גבוה לתואר. הדרך כל כך ארוכה כדי להצליח בכל אחד מהתחומים האלה. כדי להשיג את הדברים האלה בכלל.

ואני יודעת שאני לא כישלון ושהגעתי רחוק בטירוף, בהתחשב בנקודת ההתחלה שלי. אני קוראת באינטרנט על אנשים עם NVLD שלא יוצאים מהבית והנה אני כבר עם שני שליש תואר מאחוריי, מחזיקה דירה, אני עובדת באותו מקום עבודה כמעט שנה, היה לי קשר של למעלה משלוש שנים, יש לי חברים ובינהם גם את מימי המקסימה, שיש ביננו קשר עמוק וחזק.

אבל ההתמודדות היומיומית היא קשה ומתישה. יש כל כך הרבה דברים שאנשים אחרים נולדו איתם ורואים אותם כמובן מאליו ומעולם לא הקדישו להם שניה מחשבה ולי הם עולים בדמים. אני יכולה להשתפר בכל דבר ואכן השתפרתי בהמון דברים, אבל זה קשה ומתיש להיות עם האצבע על הדופק בכל פיפס שאני עושה במהלך היום.

ואני יודעת שיש אנשים שהיו מתחלפים איתי בשניה. אבל זה לא משנה את העובדה שקשה לי. קשה לי בטירוף.

שלום, שמי נונה ואני NVLD מהלך.