היי,

בפוסט האחד לפני אחרון, שפירסמתי שלשום, כתבתי על דייט אליו יצאתי. דייט שהיה נורא מהנה, אבל שמשהו שהבחור (לו קראתי צ'וקצ'וק בבלוג) אמר משהו בסוף הדייט שנורא בילבל אותי. בעקבות מחשבה נוספת וגם בעקבות תגובות לפוסט - הגעתי למסקנה שצ'וקצ'וק רצה רק, או בעיקר לזיין אותי.

זה גרם לי למחשבות עמוקות על כל הדרך ההתנהלות שלי עם גברים, על מה שאני רוצה מגבר ועל איך עליי להתנהג. זה גם גרם לי בהחלטה אימפולסיבית להזמין אותו אליי לדירה ולהגיד לו כל מה שאני חושבת על כל זה. את כל זה כתבתי בפוסט הקודם, שפירסמתי אתמול.

אז בנתיים היה לנו דייט ביום שני ופגישה בדירה ביום שלישי.

ואז ביום רביעי (קרי אתמול), הלכתי לעבודה. קרתה תקלה נדירה וקובץ המספרים של המנהלים נפל ולכן הם שיחררו אותנו אחרי שעה אחת בלבד של עבודה. הם גם אמרו שביום חמישי תהיה משמרת מאד מצומצמת וביטלו את מרבית האנשים שנרשמו למשמרת הזאת, כולל אותי. זו הייתה אמורה להיות המשמרת האחרונה שלי ביום חמישי. נפרדתי מסוקרים בחיבוק. היו לי פשוטו כמשמעו דמעות בעיניים מרוב התרגשות. באמת נקשרתי למקום העבודה הזה, בעיקר בזכות האנשים הטובים. האמת שהם יצאו פשוט מקסימים. כולם חיבקו אותי בחוזקה ולא חדלו לומר עד כמה אחסר להן ועד כמה הפחתי חיים במקום עם שמחת החיים הבלתי פוסקת שלי. מדובר לא רק על חברים שלי שאני פוגשת מחוץ לשעות העבודה, אלא גם על קולגות.

החלטתי שאגיע ביום חמישי כדי להפרד שוב וגם כי קבעתי עם אחת הסוקרות שאמכור לה את החופשי שנתי שלי ועם אף-פחוס שיחזיר לי את הבגד ים שלי, ששכחתי אצלו. המנהלת יצאה חמודה כי אמרה לי שהיא עובדת שם כבר שנים ואף פעם לא ראתה פרידה מרגשת כזאת. היא גם אמרה שאין שום בעיה שאגיע יום לאחר מכן על מנת להפרד שוב ואפילו אמרה שתנסה להכניס אותי למשמרת.

היות ששיחררו אותנו אחרי שעה אחת בלבד, פריקונת ואני החלטנו לנצל את ההזדמנות ולנסוע לת"א למסעדה. בזמן שישבנו שם, אז קיבלתי הודעה מצ'וקצ'וק ואחר כך הוא גם התקשר, בדיוק כשיצאנו מהמסעדה. דיברנו המון בזמן שחיכיתי לאוטובוס ואז גם בזמן הנסיעה. הוא סיפר לי על שלושה ראיונות עבודה שהיה בהם באותו יום. התייעץ איתי. אהבתי את זה שהוא מתייעץ איתי ושהוא משתף אותי. דיברנו גם על מני דברים אחרים והשיחה הייתה קולחת.

ואז באמצע הנסיעה באוטובוס, צ'וקצ'וק היה צריך ללכת לסדר משהו, אז הוא אמר שנדבר עוד מעט. אמרתי סבבה. המשכתי בנסיעה באוטובוס. ואז האוטובוס עבר ליד הדירה של צ'וקצ'וק (אנחנו גרים באותה שכונה) ובהחלטה אימפולסיבית התקשרתי אליו ושאלתי אם הוא רוצה שארד מהאוטובוס ליד הבית שלו, במקום להמשיך לנסוע לדירה שלי, ושנעשה סיבוב או משהו, והוא אמר שהוא רוצה, אז ירדתי שם.

והוא הגיע ועשינו סיבוב ברחוב ואז הלכנו לשבת בפארק קטן ודיברנו. דיברנו שוב הרבה על הראיונות עבודה שלו ודיברנו על הפרידה שלי מהאנשים במקום העבודה שלי ועל עוד כל מני נושאים.

בין השאר דיברנו על זה שצ'וקצ'וק לא גר בדירה שכורה, אלא בדירה נוספת של ההורים שלו. הוא גר שם כבר חמש שנים ותמיד שילם להם שכר דירה (מופחת, אבל שילם. משהו כמו 1800 שקל וגם שילם את כל החשבונות וקנה את כל האוכל), אבל היות שבחצי שנה האחרונה לא עבד אז הוא הפסיק לשלם להם. זו הסיבה שהוא הכניס שותף לפני כמה שבועות לחדר הנוסף בדירה, ששימש כל השנים כמחסן. השותף משלם להורים שכר דירה וגם מתחלק עם צ'וקצ'וק בחשבונות.

והקטע הוא שהשותף מאד דתי. יש להם הסכם בלתי כתוב שצ'וקצ'וק לא מביא בנות לדירה, בזמן שהשותף נמצא שם. ממש אכפת לצ'וקצ'וק מה השותף חושב וזו הייתה אחת הסיבות שהוא לא נשאר לישון אצלי אחרי שהיה בדירה שלי, כי שאל את עצמו מה השותף יגיד אם לא יהיה בדירה כל הלילה.

ושאלתי את צ'וקצ'וק למה בעצם הוא עושה את זה. זכותו להכניס לחדר שלו את מי שבא לו. צ'וקצ'וק אמר שהוא מאד צריך את השותף. שההורים שלו ממש לחצו עליו שיחזור לשלם להם וזה שהשותף התחיל לשלם - הוריד את הלחץ. הוא אמר שאם לא יהיה מי שישלם - הוא יאלץ לחזור לגור בבית ההורים והוא ממש לא רוצה.

הוא גם אמר שמאד נוח לו עם זה שהשותף דתי, כי גם צ'וקצ'וק דתי. נוח לו בקטע של ההפרדת כלים והכשרות, נוח לו מבחינת שמירת השבת וכו', וכאמור הוא גם מאד צריך את השותף שאשכרה מציל אותו, אז הוא מוכן לעשות את ההקרבה של לא להביא בנות. ואמרתי שאני מבינה.

ואז טיילנו עוד קצת וישבנו בעוד פארק ודיברנו עוד קצת ואז כל אחד הלך לדירה שלו ונפרדנו בחיבוק.

משהו שמאד אהבתי זה שנושא המין לא עלה אפילו לא פעם אחת. פשוט דיברנו כמו אנשים נורמלים. גם אהבתי את זה שמלבד חיבוק להיי וביי וקצת ליטוף שיער ומעט נשיקות - לא היה ביננו מגע. זה מראה שהיחסים ביננו לא מבוססים רק על זה. גם איזשהו משפט שצ'וקצ'וק אמר - הראה לי שהוא שוקל עתיד לקשר שלנו.

וכל העניין נורא מבלבל אותי.

קודם היה את הדייט שהיה באמת כיף, אבל בגלל מה שצו'קצ'וק אמר בסופו הרגשתי איום ונורא, כי חשבתי שהוא רוצה רק לזיין אותי.

אחר כך היה את הלילה בדירה שלי, שבו פתחתי את לבי ואמרתי לו הכול ואז הוא אמר שהוא לא רוצה רק לזיין אותי, אבל זה נורא מצחיק שהוא אמר את זה ואז ניסה ליזום סקס (לא שאני מאשימה אותו. הרי הזמנתי אותו באמצע הלילה כשאני בלבוש שיא המינימילי, שכבנו זה לצד זו במיטה ודיברתי על דברים שקשורים לסקס).

ואז יום למחרת נפגשנו במקום ציבורי ודיברנו כמו אנשים נורמלים וגם היה נחמד ואני הולכת ומשתכנעת שהוא לא רוצה רק להכנס לי לתחתונים.

אבל עניין הדת מפריע לי. הוא הרבה יותר דתי ממה שחשבתי. בכל הפגישות ביננו היה לו כובע ועכשיו נודע לי שהכובע הוא במקום כיפה. כי הוא יוצא מהבית רק עם כובע או כיפה. הוא מנהל אורח חיים דתי לגמרי, מלבד העניין הזה שקשה לו לשמור נגיעה וקשה לו שלא לקיים יחסי מין לפני החתונה וגם שהוא נהנה לצאת למקומות בילוי כמו פאבים. פה בדיוק מתבטא הקונפליקט, שצ'וקצ'וק מדבר עליו ממש המון.

בפגישה הראשונה שלנו הוא אמר שעד לפני שנה רצה למצוא בחורה דתיה ולהתחתן איתה, אבל שעכשיו הוא כבר לא סגור על מה הוא רוצה.

הוא אמר לי בפגישה השניה שאם הוא יתחתן - הקונפליקט יפתר, כי אז יוכל גם לנהל אורח חיים דתי וגם לקיים יחסי מין, מבלי שתהיה בעיה.

ואני שואלת את עצמי מה יוכל לצאת לי מבחור דתי. הרי החלטתי שאני רוצה שהקשר הבא שלי יהיה קשר לחתונה. אז אם באמת זה יהיה ביננו רציני - מפריע לי שצ'וקצ'וק ירצה לגדל את ילדיו כדתיים, הוא בטח גם ירצה שאישתו תשמור שבת על כל היבטיה ותקפיד על כשרות מלאה וכל מני כאלה.

וגם הדברים הטכניים לא מסתדרים. מחר אני חוזרת לגור בירושלים. אמרתי לעצמי שנוכל להסתדר עם זה שהוא גר ברמת גן, כי הרי אגיע ללימודים פעמיים בשבוע. אלה יהיו יומיים רצופים ולכן חשבתי שאוכל לישון אצלו בלילה שבין לבין, אבל עכשיו מסתבר שלא אוכל לדרוך בדירה שלו כשהשותף שלו שם.

וגם לא בטוח שהוא ישאר בדירה הזו. כבר אין לו ממש סיבה, כי הרי הוא כבר סיים ללמוד, אז כבר לא צריך להיות קרוב לאוניברסיטה והרי אין לו עבודה, אז הוא כבר לא צריך להיות קרוב לעבודה שהייתה לו.

הוא בעונת מעבר ותקופת שינוי. אני בעונת מעבר ותקופת שינוי. אולי הוא באמת צדק במה שאמר בסוף הדייט הראשון. הרי זה בדיוק מה שהוא אמר: שהוא לא יודע איפה יגור ובקונפליקט מטורף עם הדת ולא יודע איפה יעבוד ולא יודע מה הוא מחפש ממערכת יחסים ולא סגור על עצמו בשום תחום בחיים. ולכן לא בטוח אם יפגש אתי שוב. אולי באמת הוא התכוון למה שאמר. כנראה שלא אמר את זה כי רצה רק לזיין, אלא כי זו המציאות.

ואני שואלת את עצמי אם זה לא להכניס ראש בריא למיטה חולה. ליתר דיוק להכניס ראש חולה למיטה חולה. הרי גם אני מתוסבכת, הרי גם אני בדיוק עוברת עיר וגם כל ההיבטים של החיים שלי עומדים להשתנות וגם אני מחפשת עכשיו מה אני רוצה מבנזוג, כי לראשונה בחיי אני מחפשת קשר כמה שיותר רציני, עם עדיפות לכך שהקשר בסופו של דבר יוביל לחתונה. ואולי לראשונה בחיי עליי לפסול קשר עם אדם על ההתחלה, כי אני לא יכולה לדמיין איך הדברים מסתדרים, למשל הקטע עם הדת. בכל הקשרים שהיו לי - ידעתי מהיום הראשון על דברים שמפריעים לי בטירוף, אבל תמיד נכנסתי אליהם בכל זאת ובסופו של דבר נפרדנו בדיוק בגלל הדברים שידעתי מהיום הראשון, אז לא חבל על הטרחה?

מצד שני, באמת כיף לי איתו.

אני לא יודעת מה להחליט. אני מבולבלת.

אבל מה שכן  - אני מאד גאה בעצמי על איך שאני גדלה ומתבגרת ומחפשת קריטריונים באדם שמולי וכבר לא נותנת את עצמי, גם מבחינה מינית וגם מבחינה רגשית, ישר על ההתחלה. סופסוף יש לי סוג של מסננת.

חודש טוב ושנת לימודים פוריה לחוזרים ללימודים.

שלכם,

נונה.