לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


רק על עצמי לספר ידעתי

Avatarכינוי: 

בת: 38





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

לסדר את הבלאגן עם אגד, בראש, בלב, בחשבון הבנק ובקומה שלי


היי,


היה לי בלגן גדול עם אגד. חוסר הבנה וטעויות שגרמו לטררם גדול. אבל עכשיו הכל הובהר. הכל עכשיו ברור לי וביום ראשון אלך לעשות לי בשעה טובה חופשי שנתי שיקנה לי גם הנחה בתוך ירושלים וגם הנחה בנסיעות הבינעירוניות. בשנה הראשונה ללימודים, כשגרתי בירושלים, היה לי חופשי שנתי בתוך ירושלים ובשנה שנייה, כשגרתי ברמת גן, היה לי חופשי שנתי בתוך גוש דן, אבל הנסיעות הבינעירוניות לקחו ממני המון כסף, כי עליהם לא הייתה הנחה (ולכן גם שיקרתי במהלך כל השנה השנייה שאני נוער), אבל עכשיו יש הנחה של 50% גם על הנסיעות הבינעירוניות שזה מעולה.

 

התפתיתי לכתוב על כל הבלגן שעברתי עם אגד, אבל תכונה שאני משתדלת לשפר בעצמי עכשיו, זו הנטייה שלי לספר את כל הפרטים הטכניים, שתכלס, לא מעניינים אף אחד וסתם גורמים לאנשים לאבד ריכוז ולאגור תסכול עליי.

מצבי הנפשי, כזכור לקוראיי הקבועים, הוא לא טוב. הכנסתי לעצמי לראש שאני נטל על העולם. אני כל הזמן מרגישה משעממת וטיפשה ומתישה. מה הפלא שנשאבתי אט אט לעולם של סטוצים. הרי כשאני עושה סקס - זה הזמן היחיד שבו אני מרגישה שאני גורמת לצד השני עונג. יתר על כן, הזמן היחיד שאני מרגישה שאני לא כאב ראש, הזמן היחיד שבו אני מרגישה שאני יכולה להשתחרר ותכלס, גם הדרך היחידה שאני מוצאת כדי לגרום לאנשים לרצות להיפגש איתי ולבלות במחיצתי.

 

דיברתי על זה אתמול עם אימא שלי. אף פעם לא דיברתי איתה על הקטע הזה של הבעיה שיש לי עם מין בישירות, אבל היות שהגעתי למצב של דיכאון כמעט קליני - החלטתי שעליי לפנות אליה לעזרה.

 

הגענו ללדבר על זה מזה שדיברנו על עבודה בשבילי (בימים האחרונים חיפשתי במרץ) ואז התחלתי לבכות והיא שאלה מה קרה, אז סיפרתי לה שאני מרוששת. שאני במינוס 2,000. שאני זועמת על עצמי על זה שאני אף פעם לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד. שלעולם לא אסלח לעצמי על כך שהיו לי שנתיים וחצי בין סיום השירות לתחילת הלימודים ולא חסכתי כלום, כי כמעט כל מי שאני מכירה חסך עשרות אלפי שקלים.

 

גם אמרתי לה שאני חושבת שעשיתי כל מאמץ אפשרי: התפטרתי מהעבודה ברמת גן וחזרתי לגור בירושלים ב-1.9 עד סוף ספטמבר היו לי המון מועדי ב וימים ספורים אחרי סיום מועדי ה-ב - התחילו החגים. באוקטובר מצאתי עבודה, אבל לרוע המזל רק של ארבע שעות ועבדתי בכל יום שבו היה המוקד פתוח, אבל לא היו הרבה ימי חול. הכול היה מפוצץ חגים.

 

והיא ניסתה לנחם אותי ואז אמרתי לה שזה לא רק זה וסיפרתי לה כמה קשה לי וכמה אני מרגישה בודדה ומיואשת ואז חלקתי איתה את זה שאני מרגישה תת-אדם ואת מה שזה מוביל אותי לעשות, והיא אמרה שהיא חושבת שהסיבה שאני שוקעת בכל כך הרבה מחשבות ונכנסת לכל כך הרבה דכיאונות זה שיש לי המון זמן פנוי וכשיש לאדם יותר מדי זמן פנוי - הוא מתחיל לשקוע בדאון.

 

ובתגובה, סיפרתי לה מה שאחותי (הבת שלה מן הסתם) אמרה לי פעם על ההבדל בין כיף לי לטוב לי, שכיף זה משהו תלוי משהו חיצוני, כמו הופעה או סרט או ספר או בדיחה, אבל טוב זה משהו פנימי, שאדם מסוגל לשבת עם עצמו ועדיין להיות שלוו ורגוע. להסתכל פנימה ולראות אור ורוגע ולא חרדה ועצב.

 

ואימא שלי אמרה שאחותי אדם מאד רוחני, אבל שתכלס, מעטים האנשים שכל כך מאושרים כל הזמן. שמצב רוחם של מרבית האנשים תלוי בתקופה ולא בנוף הפנימי שלהם. והיא אמרה שאם תהיה לי תקופה מלאה בכיף ולא רק רגעים נדירים של כיף, אני ארגיש גם הרבה יותר טוב עם עצמי ושהיא מבינה שאני עוברת עכשיו תקופה קשה, כי זו תקופת מעבר וכי עדיין לא מצאתי עבודה נורמלית ומטריף אותי לא לעשות שום דבר עם עצמי כל היום.

 

ואז סיפרתי לה כמה אני מרגישה רע עם עצמי. שאני מרגישה שאני מעיקה על בני אדם בזה שאני חוזרת על עצמי המון ובזה שאני מפרטת המון על פרטים טכניים ולא קולטת קודים חברתיים ושנורא קשה לי להבין רמזים ודברים סמויים שאנשים אומרים לי. שכשאני רוצה משהו - אני אומרת ישירות ונורא קשה לי להתחיל לחשוב למה בעצם התכוון אדם והאם שיקר לי או סילף את המציאות או דיבר בעקיפין או רמז למשהו כשהוא אומר משהו.

 

ואימא שלי אמרה שזה באמת נכון שההתנהגות שלי מעיקה לפעמים ושהדבר העיקרי שמפריע זה שאני מרגישה תמיד צורך לדבר ותמיד להיות במרכז ונתנה כדוגמא את זה שביקרנו אצל דודים שלי ולא הפסקתי לדבר לרגע וגם על המון דברים אישיים, שלא מקובל לדבר עליהם בחברה (זה כי נורא קשה לי עם שיחות חולין שהם בעצם על כלום ועל נושאים כלליים). שתמיד כשאנחנו יושבים מסביב לשולחן - אני מדברת ומדברת ולא נותנת מקום לאחרים. שלא יקרה כלום אם אשתוק לפעמים, אם אני לא מוצאת מה לומר.

 

ואחר כך הלכתי לעבודה למשמרת שבסופה פיטרו אותי (זה היה צפוי. הרי אתמול הייתה כבר המשמרת השמינית ולא מכרתי כלום. המנהלת אמרה לי שתפטר אותי אם לא אמכור כלום במשמרת הזאת) והשתדלתי לא להתבאס יותר מדי, כי במילא גם אני לא רציתי לעבוד בעבודה הזו.

 

אבל עניין המינוס מאד מטריד אותי. אני במינוס 2,000. בעשירי לנובמבר יכנסו לי בסביבות ה-800 שקל ואז ב-20 לנובמבר ירד לי בסביבות ה-1,300 על כרטיס אשראי והלוואה, מה שאומר שאהיה במינוס של בסביבות ה-2300 שזה המינוס הגדול ביותר שהייתי בו מעודי. אני חייבת למצוא עבודה אחרת במהרה. ודווקא חזרו אליי מכמה מקומות, אבל זה מקומות שאני יודעת בוודאות שלא מתאימים לי וכבר נמאס לי ללכת על עבודות שלא מתאימות לי בעליל, עד שאמצא משהו אחר, כי זה אף פעם לא עובד. כי זה שכל פעם שמפטרים אותי ועד שאני מוצאת עבודה אחרת - יוצא במצטבר הרבה יותר זמן מאשר לחכות למצוא פעם אחת עבודה כמו שצריך.

 

וגם חשבתי על זה שאני תמיד מתבאסת מהלחץ של הוריי למצוא עבודה, ושהם תמיד חינכו אותי שבכל יום חול בו אני לא הולכת לאוניברסיטה - אני חייבת לעבוד, אבל היה הרבה פחות מפריע להם שאני בבית, אם הייתי יותר מנקה ומסדרת סביבי ועוזרת יותר בבישולים ובכביסה ובהחזקת הבית. וזה באמת דברים שסופר חשוב שאלמד, כי אחת הסיבות שאני מרגישה כזו נחותה ומטומטמת, זה שאני לא יודעת לנקות אחריי כמו שצריך ואז צריך לנקות אחריי כאילו אני ילדה קטנה.לפחות אני צריכה להקפיד לנקות את הקומה שלי.

ואחרי העבודה חזרתי הביתה והתיישבתי מול המחשב וכעבור כמה שעות טוני פנה אליי. טוני, כזכור לקוראיי הקבועים, הוא מישהו שעבד איתי פעם. הלכנו פעם ביחד לים אחרי שעות העבודה ודיברנו וכמעט התנשקנו, אבל אז הוא אמר שהוא עדיין לא התגבר על האקסית וגם שהוא מתחזק בדת וחוזר לאט לאט בתשובה. מאז דיברנו לפעמים בפייסבוק והשיחה גלשה כמה פעמים לדיבורים על סקס. פעם אחת גם הצעתי לו להיפגש למטרות זימה, והוא הסכים בשמחה, אבל אחר כך חזר בו, בגלל רגשות אשמה דתיים. פעם אחת, לא מזמן, גם עשינו סקס בטלפון שאחריו הוא הוצף רגשות אשמה כי לאחרונה הוא גם החליט לא לשפוך זרע לשווא, גם לא בנגיעה בעצמו.

 

ואתמול שוב התחלנו להתכתב וניהלנו שיחה ארוכה על דברים אחרים ואז שוב השיחה התחילה לגלוש לזה וסיפרתי לו קצת על המפגש עם הבחור שכתבתי עליו בפוסט הקודם (שגם הוא חוזר בתשובה. ההוא שגמר בבוקסר. זה צ'וקצ'וק, בחור שכתבתי עליו בעבר בבלוג) ועל כמה שצ'וקצ'וק היה גרוע וכמעט לא פינק אותי ובין השאר סיפרתי לו שאמרתי לבחור בזמן שהוא שוכב מעליי:"תעשה בי כל מה שאתה רוצה, אבל כל מה שאתה רוצה. תחגוג על הגוף שלי. אתה יכול לעשות בי כל מה שבא לך בלי גבולות. אני צעצוע שאפשר לשחק איתו כמה שרוצים. קיבלת צעצוע מתוחכם, שאתה יכול גם לעשות בו ולגעת בו איך שבא לך וגם יעשה כל מה שתגיד לו לעשות" ושזה ממש הלהיט את צ'וקצ'וק שהתחיל לגעת בי בחוזקה ולהתחכך בי ומרוב התרגשות - גמר תוך דקות ספורות בתוך הבוקסר וטוני ממש התחרמן ממה שסיפרתי לו שאמרתי לצ'וקצ'וק.

 

ואז הוא הציע שנעבור לשיחת סקייפ עם מצלמה (אין לי מיקרופון במחשב הנייח ולכן אני לא יכולה לדבר בו בסקייפ, אלא רק בלפטופ שיש בו מקרופון ומצלמה בבילט אין, אבל בחודשיים האחרונים השאלתי את הלפטופ שלי לאחותי ולכן לא יכולתי לדבר בסקייפ. גם בפעם הקודמת, שעשיתי עם טוני סקס בטלפון, אז הוא רצה שנעבור לסקייפ, אבל לא היה לי).

 

אז אמרתי לו שאין לי כוח יותר לנדנדה הזו. שכל פעם שהוא מרגיש בודד וחרמן בשעות הקטנות של הלילה אז הוא פונה אליי ואנחנו מדברים על סקס וקורים דברים, כמו הסייבר סקס שעשינו בטלפון לפני כמה שבועות, אבל אז כמה ימים אחרי זה כששוב ניסיתי ליזום שיחה כזו - הוא אמר שבגלל הדת הוא לא מדבר על דברים כאלה יותר ולא יתכן שהוא ירחיק אותי ויקרב אותי כל הזמן. אז הוא התנצל ואמר שרק רצה לעשות לי נעים, אחרי החוויה הלא נעימה עם צ'וקצ'וק.

ואז עברתי ללפטופ והתחברתי לסקייפ ולראשונה בחיי עשיתי סייבר סקס עם מצלמה. כלומר, כל אחד מאיתנו היה עירום בבית שלו ונגע בעצמו והוא פירט על איך היה רוצה לזיין אותי ואני גנחתי והייתה חוויה מעניינת ומחרמנת. (אגב, אין מצב שאיי פעם נזדיין במציאות, כי הוא באמת הולך ומתחזק מיום ליום. אמר שמרגע שנחזור ללימודים, הוא מתכוון לשים כיפה באופן קבוע ולהתחיל לחפש מישהי דתייה לחתונה).

 

ואחרי שגמרנו (משחק המילים מכווןמוציא לשון), אז דיברנו על דברים אחרים ואז הוא התחיל לספר לי על למה החליט לחזור בתשובה. זה היה קצת הזוי לשמוע על זה בזמן שאני עירומה מול עיניו במצלמה. התלבשנו והוא המשיך לספר והאמת שזה היה ממש מעניין. סיפר במשך איזה עשרים דקות, אבל היה חייב ללכת לישון כי היה כמעט 4:00 בבוקר והוא היה צריך לקום ב-6:00 לתפילה.

 

אז הלכתי לישון והיום קמתי אחר הצהריים ושיחקתי עם האחיין החדש והמתוק שלי ואז התיישבתי מול המחשב וסיפרתי לאנג'ל שעשיתי אתמול לראשונה בחיי סייבר סקס עם מצלמה, אבל שלעולם אני וטוני לא נשכב במציאות ושאלתי אותו מה הוא חושב על זה והוא אמר שסייבר סקס זה קצת זנותי, אבל הרבה פחות נורא מסטוץ והציע לי להיזהר מפרינט סקרין (מסתבר שזה אומר מקש שעושה "העתק" למחשב אז יכולים לצלם אותי מבלי שאדע בכלל) ואמרתי לו שאין חשש בכלל במקרה של טוני, כי הוא לא זר, אלא אני מכירה אותו טוב והוא לעולם לא היה עושה דבר כזה. הוא אדם ישר והגון והוא גם בחיים לא רצה שנדבר על זה עם אף אחד. ואנג'ל הציע שלעולם לא אעשה דבר כזה עם זר ואמר שאם זה אדם שאני סומכת עליו ב-100% אז זה דיי בקטנה יחסית לדברים אחרים שעשיתי, אבל שאל מה זה נותן לי, הרי אני לא גומרת ואין לי גם את החיבוק שאחריי שאני כמהה אליו, אז אמרתי לו שאני לא גומרת גם לא בסקס פרונטלי (סקס פרונטלי! מוציא לשוןביטוי ענק שמצאתי. מזה אהבתי אותו!) ושהעניין הוא לא רק החיבוק שאחריי אלא גם זה שמישהו מקדיש לי את כל תשומת לבו ואנג'ל הזכיר לי שכשמישהו שוכב אותי - הוא לא ממקד בי את כל תשומת לבו אלא בסקס, ואמרתי:"בסדר, אני מדברת על האשליה שאני מרגישה"  ושאני אוהבת להרגיש נחשקת ואנג'ל אמר שכולם אוהבים להרגיש נחשקים אז אמרתי לו שאצלי זה יותר קיצוני, כי אני מרגישה רע עם עצמי בשאר הזמן, אז אנג'ל אמר שאם אני אעשה רק סייברים אבל אמנע מסטוצים הוא יהיה גאה בי, למרות שגם זה מאד לא בריא, ואמרתי לו שזה הרע במיעוטו והוא הסכים איתי.

 

אז זהו. מעניין באמת למה יש לי כל כך הרבה סיפורים עם חוזרים בתשובה.

 

שבת שלום.

 

שלכם,

נונה.

נכתב על ידי , 28/10/2011 17:58  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נונה כהן ב-29/10/2011 18:35



381,050
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנונה כהן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נונה כהן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)