אולה אמיגוס, קו מוס טס?

בסופשבוע הקרוב אני מתכוונת לא לחזור לבית הוריי בירושלים, אלא להשאר במרכז. ההחלטה לסגור סופשבוע במרכז נפלה עקב זה שהשרירן ואני החלטנו כבר מזמן ללכת ביחד למסיבה מסוימת בת"א ביום שישי בערב וגם החלטנו ללכת לים.

היום כשדיברנו בטלפון וניסינו לתכנן איך יראה הסופשבוע שלנו, אז השרירן הציע שנלך לים ביום שישי ואז התלבטנו אם יבוא אליי אחרי הים או שיחזור לבית שלו ואז יבוא לאסוף אותי למסיבה. גם החלטנו שאחרי המסיבה הוא יבוא לישון אצלי בדירה.

השרירן גם אמר שהוא רוצה ללכת לרכב רכיבה בשטח על אופניים. הוא נוהג לקום מוקדם בימי שבת ולצאת לרכב (הוא לא נורמלי. כל השבוע קם ב-5.30 כי הוא מתחיל לעבוד ב-6.30 אז גם בשבת הוא קם בשעות האלה?!) ואז שיחזור אליי.

ואני אמרתי לשרירן שאני לא רוצה למנוע ממנו דברים שהוא אוהב, אבל שאשמח שנהיה ביחד בשבת בבוקר. תמיד כשאנחנו ישנים ביחד - הוא נעלם ב-6.00 בבוקר, אז גם בשבת? לפיכך, אמר השרירן שילך לרכב בשישי בבוקר.

ואני אמרתי לשרירן שלא בקטע מגעיל, אלא בקטע של ראיית המציאות, זה שאין מצב בחיים שכל התכנונים האלה יצאו לפועל, כי לשרירן יש בעיה של ארגון זמן. מאד קשה לו לאמוד זמנים וגם מאד קשה לעמוד בזמנים.

למשל, היה איזה יום רביעי אחד שרק יצאנו מהאוניברסיטה ב-19:20 בערב והשרירן אמר שהוא רוצה לחזור לביתו להתקלח ולאכול ולנוח ולהתארגן ואז ללכת לאחותו, שתעזור לו להכין עבודה להגשה ושהוא יבוא לאסוף אותי בסביבות 22:00 ואני מיד ידעתי בוודאות שאני יודעת שיש לי אף - שהוא לא יבוא לאסוף אותי ב-22.00, כי הוא לא יסיים עם העבודה להגשה ב-22:00. ידעתי שהוא רק יתחיל לעבוד עליה בסביבות השעה הזו. ובאמת, הפלא ופלא, כששלחתי לו הודעה ב22:15 - הוא באמת החזיר לי הודעה שרק התיישב על העבודה. השרירן לא משקר. גם את עצמו הוא משכנע שהדברים הולכים לקרות ובסוף הם לא קורים.

אז אמרתי לשרירן שהוא בטח ירדם אחרי הים ולא יבוא לקחת אותי למסיבה, או שהוא לא יקום בבוקר כדי לצאת לרכב, או שאחרי הרכיבה הוא ירדם ולא יבוא לקחת אותי לים, או שאחרי המסיבה הוא ירצה לחזור לביתו לישון ולא ירצה לבוא לישון אצלי, ושגם אם יקרה נס וכל התיכנונים יצאו לפועל - אז הוא יאחר בענק וגם אמרתי לו שאני רוצה שכשהוא יבוא לישון אצלי ונרצה לעשות סקס - אז הוא יהיה אקטיבי ולא רק ישכב על הגב ויתן לי לעשות את כל העבודה, מה שקורה לעיתים קרובות כי הוא גמור מעייפות. אמרתי לו שאני שמה 10,000 שקל במזומן שלא הכול יצא לפועל.

והשרירן התעקש שהכול כן יצא לפועל: שהוא יצא לרכב על אופניים בבוקר, יותר מאוחר יבוא לקחת אותי לים ואז יחזיר אותי לדירה, ילך לביתו לנוח ואז אחר כך יבוא לקחת אותי למסיבה ואז אחרי המסיבה יבוא לישון אצלי ויזיין אותי באקטיביות ואף יצליח להגיע לשני מספרים, כלומר יגמור פעמיים.

ואני התעקשתי שכל זה לא יקרה, אז השרירן הציע התערבות שהיא שאם יעמוד בהכול - אני חייבת לו שתי ארוחות במסעדה ואם לא - אז הוא חייב לי.

ואני אמרתי שחלק מהתערבות זה שגם יעמוד בזמנים של כל דבר, כלומר שנחליט על שעה בה הוא בא לקחת אותי לים ושעה בה הוא בא לקחת אותי ואפילו שעה בה הוא יוצא לרכב ושאם הוא מאחר ביותר מעשר דקות למשהו מהדברים אז זה נחשב שהפסיד בהתערבות והשרירן הסכים.

ואז אשכרה ניסחתי מסמך, עליו חתמתי ועליו גם השרירן יחתום (הוא הציע להעלות את זה על הכתב. איזה קרוע הוא). בפינה כתבתי את שמי המלא ותעודת זהות וכתבתי בדיוק כך (אני הולכת להעתיק מילה במילה את המסמך מלבד השמות שלנו):

הסכם על יום שישי

7:00 - רכיבה על אופניים.

9:00 - הביתה.

11:00 - לבוא לקחת נונה לים.

17:00 - יוצאים מהים.

22:00 - לבוא לקחת נונה למסיבה.

אחרי המסיבה הולכים לנונה והשרירן מזיין אותה באקטיביות שני מספרים ונשאר לישון.

פה חתמתי.

במידה והשרירן מאחר ביותר מעשר דקות לכל אחד מהדברים הנקובים בתוכנית, או במידה שהוא מבטל משהו, או משנה משהו, או לא מצליח לגמור פעמיים - השרירן הפסיד בהתערבות וחייב לנונה שתי ארוחות במסעדה הכוללות גם קינוח. במידה והשרירן עומד בכל הלו"ז הנ"ל ללא איחורים, ביטולים או תקלות - תזמין הנונה את השרירן לשתי ארוחות ערב במסעדה הכוללות גם קינוח.

פה חתמתי שוב.

אז זהו. ביום חמישי, כשאראה את השרירן בלימודים, אחתים אותו על המסמך גם. יש לי הרגשה שאני הולכת לנצח בהתערבות. אפילו לאדם ממוצע קשה עם לו"ז כזה עמוס, אז במיוחד לאדם כמו השרירן שכל כך מתקשה לאמוד זמנים ולעמוד בזמנים. אני הולכת להזמין סטייק במסעדה ולדפוק גם קינוח על חשבונו. איזה כיף!

אל תשכחו להכנס ביום שבת לבלוג, כי אני מבטיחה לכתוב עדכון על מי ניצח בהתערבות.

הרבה דברים קורים בחיים שלי. יש לי הרבה מה לומר על חיי החברה (סופסוף יצא לי לבלות בקבוצה וגיליתי עד כמה זה חסר לי), על הלימודים (נותרו רק עוד שלושה שבועות ויומיים לסיום הסמסטר ואז רק מבחנים ועבודות יפרידו ביני לבין הזכאות לתואר. בנתיים אני מנסה לעבוד על סמינריון ויש לי גם מבחן אחד כבר ביום חמישי הקרוב), תוכניות לשנה הבאה (ירדתי מהרעיון לעבור לגור עם השרירן. כנראה אכנס בתור שותפה לדירה עם ידידי אף-פחוס. כנראה לא מתחילה לימודי המשך בשנה הקרובה. כנראה לא אמשיך בסקרים, אלא אחפש עבודה במשרה מלאה, אולי בחברת אשראי), על המשפחה (ההורים שלי כל כך עוזרים לי. כפרעליהם. ויש גם הרבה מה לומר על אחיותיי, אחי, האחיינים והאחיינית שלי), אבל במקום לחפור על כל זה - אני אניח למקלדת כי מחר יום עמוס מצפה לי. אכתוב על זה בפעם אחרת.

שאו ברכה בעמלכם, תאכלו תמיד את הקשה של הלחם ותגידו תמיד תודה לנהג של האוטובוס.

לילה טוב למי שקרא את הפוסט בלילה.

שלכם,

נונה.